.
אל שמעון ברנשטיין,\1 קופנהאגן
לונדון, 4 במאי 1915...רוסית

לונדון, 4 במאי 1915
חבר יקר,
תודה על מכתבך,\2 שקיבלתיו בפאריס. הוא שימח אותי מאוד.
ידעתי שאורגיפ\3 נוטר לי טינה. אך אני, כועס עליו יותר. המצב
בארץ ישראל היה במשך זמן מה נורא, כמו בגהינום, ודמה מאוד
למצב ששרר באודסה ערב פוגרום. אלמלא הרימו הפליטים
באלכסנדריה קול צעקה\4 ואלמלא הלחץ מוואשינגטון,\5 מי יודע
מה היה קורה.
היהודים הם עם טוב מאוד. הם שמחים שהטורקים 'בכל זאת' לא
ערכו בהם טבח המוני. עם זאת, הם שוכחים עובדה פשוטה - הרי
החל ביום הראשון של המלחמה החלו המעצמות לקנות את לבן של
האומות אשר עמן ביקשו לחיות בשלום, ואילו טורקיה החלה מן
היום הראשון לדכא את יהודי ארץ ישראל.\6 ברוסיה פורסם מנשר
אל הפולנים,\7 אירלנד זכתה בשלטון עצמי\8 הרומנים
בטרנסילווניה גם הם קיבלו משהו. ואילו בארץ ישראל החלו
גירושים, 'השומר'\9 פורק, ונאסר השימוש בלשון העברית
בשלטים ובהתכתבות. הציונות הוכרזה כאויב המולדת, טובי
אנשינו נרדפים כאילו היו פרחחים. מרגילים את הערבים להתייחס
אל היהודים כאל הפקר,\9 ולבסוף הגיעה פקודה מקושטא על פירוק
הבנק,\10 בתנאים שמשמעם פשיטת רגל. יודע אני שציונים רבים
ממלמלים, מתוך טוב לב וחולשה פנימית, שהבנק שלנו הוא הרי
אנגלי\11 ורק אזרחים רוסיים גורשו. הבל הבלים. הבנק 'קרדיט
ליאונה'\12 שבטורקיה נסגר, אבל לא הוצאה פקודה לחסלו ולא
נגזרה עליו כליה. וכאשר גורשו נתינים טורקיים מצרפת
ומאנגליה, לא נגעו ביהודים לרעה. יהודים עות'מאניים אחדים
נהנים עתה מהכנסת אורחים במצרים! בשום מקום אין היהודים
נושאים באחריות למדיניות ארץ הולדתם, וזו במידה מסוימת זכות
יתר. רק הטורקים בארץ ישראל לא התחשבו בזכות זו, ואנו עוד
מחפשים להם צידוק.
אכן, איומי הטורקים נסתיימו עד כה בלא כלום. אך לא בשל טוב
לבם או בשל חוכמתם של הטורקים, אלא בגלל נוכחותם של
האמריקנים ושל מורגנטאו, ומשום ששתי משחתות אמריקניות,\13
המשייטות מול יפו, מטפלות בנו באופן הפגנתי. ואם השגריר
הגרמני בקושטא\14 יעץ גם הוא לטורקים לא להסתכסך עם יהודי
ארץ ישראל, הרי עשה זאת מפחד האמריקנים. ייתכן שגם ידה של
אורגיפ היתה בדבר. אינני מערער על הנחה זו, שכן אין לי ידיעות
על כך. אך דבר אחד אני יודע: הטורקים, כמות שהם, נתגלו
כמנוולים גמורים, ואני חושב שביחסם כלפינו התירו את הרצועה.
לצערנו, איננו ראויים אפילו לאחד מן השבחים שחלקת לנו
במכתבך. הנך כותב, שעבודתנו באלכסנדריה הפכה את הציונות
לשאלה אקטואלית. לצערי אין הדבר כן. למעשה הושגו באנגליה
הישגים מרשימים, שמעולם לא חלמנו עליהם. לגבי שאר חלקי
אירופה אנו נחשבים לחלל ריק, שכן אין יודעים עלינו דבר. אפילו
אלה שרוחשים לנו אהדה, מתייחסים אלינו כאל אספרנטיסטים,
צמחוניים או 'צבא הישע'. זה ניסיון נחמד, אך אין לכך כל קשר עם
המלחמה, עם ועידת השלום ועם שאלות אקטואליות. אני גם אינני
מאמין, שנוכל להביא לידי מפנה באמצעות משא ומתן בלבד.
צרפת ואיטליה אינן דומות לאנגליה, שבה הוכשרה הקרקע על ידי
עצם העובדה שבארץ נפלאה זו קוראים את התנ"ך דורי דורות
ומתייחסים אליו ברצינות. האפשרות היחידה להסב ברגע זה את
תשומת לבה של אירופה לענייננו היא השתתפות פעילה בכיבוש
ארץ ישראל, אם זה אכן יקרה.
אתה כותב, ידיד יקר, שהנך מתכונן לבוא לכאן כדי לעבוד אתי.
אני מתייחס לדבריך כאל הבטחה, ובבוא היום אתבע את מימושה.
דרישת שלום לבבית לחברנו מוצקין\15 ולכל הידידים. אני לוחץ
את ידך.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 שמעון ברנשטיין - ) Bernstein
איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 8.4.1914 , הערה 5) נמנה
בשנים אלה עם העובדים הבכירים בלשכה הציונית בקופנהאגן.
2 במכתבו מ28 במארס 1915 (מ"ז, א3/3/1) שיבח ברנשטיין את פועלו
של ז'בוטינסקי, אבל ציין שההנהלה הציונית לא היתה מרוצה מתוכן
מברקו מאלכסנדריה (ראה איגרת אל לשכת ההסתדרות הציונית, קופנהאגן (לצ"ק) 23.1.1915 ).
3 ההנהלה הציונית. המלה ,Orghip ששימשה כתובת למברקים להנהלה
הציונית, היא נוטריקון המבוסס על המלים הידועות שבסעיף הראשון
של 'תוכנית באזל': gesicherten Heimstatte in Pala
Offentlich-rechtlich
(בית מולדת בארץ ישראל מובטח על פי משפט פומבי).
4 ראה איגרת אל י' צ'לנוב 2.2.1915 , הערות 1 ו16 .
5 ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על טורקיה כדי שזו תחדל מלפגוע
ביישוב היהודי בארץ ישראל. היא עשתה זאת הן באמצעות שגרירה
בקושטא, הן על ידי הפגנת כוח של אניות מלחמה ששטו לאורך חופי
סוריה, לבנון וארץ ישראל. נוסף לכך, ביקשה מממשלת גרמניה, באמצעות
שגרירה בוואשינגטון, להפעיל את השפעתה על ממשלת טורקיה.
6 ראה איגרת אל לשכת ההסתדרות הציונית, קופנהאגן (לצ"ק) 23.1.1915 .
7 במנשר מיום 14 באוגוסט 1914 הבטיח הדוכס הגדול ניקולאי
ניקולאייביץ' המפקד העליון ,(Nikolai Nikolaievich) של הצבא הרוסי, לפולנים
איחוד מחדש של ארצם ושלטון עצמי בחסותו של הצאר.
8 במקור: Home Rule בכתב קירילי. החל בשנות ה80 של המאה ה19
העלו ממשלות בריטניה הצעות חוק למתן שלטון עצמי באירלנד, אך הללו
נדחו על ידי בית הלורדים. בספטמבר 1914 אושר חוק בנידון זה ללא התנגדות.
9 במקור בעברית בכתב לטיני.
10 ראה איגרת אל לשכת ההסתדרות הציונית, קופנהאגן (לצ"ק) 23.1.1915 , הערה 6.
11 בנק אנגלו-פלשתינה היה רשום באנגליה, לפיכך נחשב לנכס של ארץ אויב.
12 הבנק הצרפתי Credit Lyonnais
Tennessee ו North Carolina 13
14 קונראד פון ואנגנהיים ( .(Konrad von Wangenheim
15 אריה לייב (ליאו) מוצקין - ) Leo Motzkin ברבארי, ליד קייב
1867-פאריס 1933); פובליציסט ומראשי התנועה הציונית. למד
מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין. נמנה עם מייסדי 'האגודה המדעית
הרוסית-יהודית' (1889) ועם ראשוני התומכים בהרצל. השתתף בקונגרס
הציוני הראשון, בו תבע ניסוח ברור ומפורש של 'תוכנית באזל'.
לקראת הקונגרס הציוני השני נשלח על ידי הרצל לבדוק את מצב ההתיישבות
בארץ ישראל. מוצקין נמנה עם הלוחמים למען שוויון זכויות ליהודי רוסיה
ופרסם חיבורים על סבלותיהם ( Judenpogrome in Russland, 1909/1910; The
Die
בדצמבר 1914 .(Legal Sufferings of the Jews in Russia, 1912
בחר בו הוועד הפועל הציוני הגדול למנהל הלשכה הציונית בקופנהאגן.
מנובמבר 1915 עד אוקטובר 1917 שהה בארצות הברית ופעל להשגת תמיכה בנפגעי
המלחמה היהודים במזרח אירופה. לאחר המלחמה כיהן כמזכיר 'ועד
המשלחות היהודיות' שליד ועידת השלום בפאריס ואחרי כן כנשיאה.
בשנים 1923-1921 היה חבר ההנהלה הציונית, מ1925 ואילך כיהן כנשיא
הוועד הפועל הציוני, ומ1931 עד מותו - כנשיא הקונגרסים הציוניים.
.
.