.
אל לשכת ההסתדרות הציונית, קופנהאגן\1
אלכסנדריה, 23 בינואר 1915...גרמנית

אלכסנדריה, 23 בינואר 1915
[...]\2 שאלת הפליטים היהודים מארץ ישראל מעניינת כאז כן עתה
בעיקר את החוגים הפוליטיים המקומיים (באלכסנדריה). מספרם
גדל והוא עולה עתה על 4,000 שליש מהם מצאו עבודה, בעוד שני
שלישים מתקיימים מתרומות של יהודים ושל אירופיים. רוב
המתיישבים היהודים\3 נשארו עדיין במקומותיהם, אבל סכנות
רציניות מאיימות עליהם. ג'מאל פאשה\4 עסוק בעיקר ברדיפת
הציונות והלשון העברית. חרב דמוקלס מאיימת על בתי הספר
היהודיים. אנשי המשמר היהודים, המכונים 'שומרים',\5 פורקו
מנשקם ופוזרו. גם מוסדות המינהל של מושבות רבות פורקו.
המתיישבים נתונים בצל האיום להחרמת רכושם ולגירושם מן
הארץ. המצב בגליל טוב יותר. בדומה לשאר מושבות הגליל, גם
המושבה מגדל, שהוקמה על ידי ציוני מוסקווה, אינה סובלת לעת
עתה מרדיפות. אבל קושטא הנחיתה זה לא כבר את המכה הקשה
ביותר על ההתיישבות: משרד האוצר הורה לבנק הציוני, מרכז
החיים הכלכליים של המושבות, לחסל את עסקיו תוך שבועיים.\6
הפליטים מסתדרים כאן די טוב. המשחתת האמריקנית 'טנסי'
מסיירת (ללא הפוגה) הלוך ושוב: היא מביאה למושבות בארץ
ישראל סכומי כסף ניכרים כסיוע מארצות שונות ומוציאה משם
בדרכה חזרה מאות פליטים. ניתן אפילו לקבוע, כי קיימת תחרות
בין קונסולים של ארצות שונות, וכל אחד מהם רואה בעבודת הסיוע
לפליטים מונופול משלו. הממשלה המצרית שמה קץ למחלוקות
אלה ונטלה על עצמה את המשימה לתמוך הן בפליטים שכבר הגיעו
והן באלה שיגיעו בעתיד. הפליטים שוכנו בבנייני ממשלה שונים,
כגון בקסרקטין גאבארי\7 שבו נתקבצו כ1,600
איש. הפליטים
הקימו לעצמם מושבה מאורגנת עם מינהל עצמי ובית ספר, והם
אפילו מוציאים לאור עיתון.
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 הלשכה הציונית בקופנהאגן החלה לפעול ב20 בינואר 1915, על פי
החלטת הוועד הפועל הציוני הגדול שנתכנס בקופנהאגן בימים 6-4 בדצמבר 1914.
בראשה עמדו ליאו מוצקין (עד נובמבר 1915) וויקטור יעקובסון.
בשוכנה בארץ ניטרלית, היא נועדה לשמש נקודת קשר בין הוועד הפועל הציוני
המצומצם להסתדרויות הציוניות ברחבי תבל בכל תקופת המלחמה. ראה
פרוטוקול הוועד הפועל הציוני מ6 בדצמבר 1914 (אצ"מ, ,(054/3Z
ומברק של מוצקין אל ההנהלה הציונית בברלין מ20 בינואר 1915 (אצ"מ, .(686/6L
2 תחילתו של המברק חסרה. המקור לא נמצא.
3 בארץ ישראל.
4 אחמד ג'מאל פאשה - ;(1922-1861) Ahmed Jemal Pasha מדינאי
ומצביא טורקי. נמנה בשעתו עם ראשי 'הטורקים הצעירים'. בתקופת
מלחמת העולם הראשונה כיהן כשר הימייה ופיקד על הארמיה ה4. למעשה
היה המפקד העליון בסוריה ובארץ ישראל. היה אחראי לטבח הארמנים
בלבנון ונודע באיבתו לציונות. רבות מן הגזירות נגד היישוב
היהודי בארץ ישראל היו פרי יוזמתו.
5 כך במקור בכתב לטיני.
6 סניפי בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) נסגרו בפקודת השלטונות
העות'מאניים בראשית נובמבר 1914, לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה.
בעקבות התערבות שגרירי ארצות הברית וגרמניה בקושטא הותר לבנק
להמשיך בעסקיו. ב13 בינואר 1915 פקד שוב ג'מאל פאשה על סגירת
הבנק
והורה לכל מחזיקי ההמחאות (ראה איגרת אל המשרד המיוני המרכזי, ברלין (מצ"מ) 4.9.1914 , הערה 17) למסור אותן
לשלטונות כדי שיגישון לבנק לפירעון. פקודה זו נועדה לחסל את
הבנק, שכן לא היה בכוחו לפרוע את כל ההמחאות. הודות לפעולת הסברה של
אליעזר זיגפריד הופיין ( ,(Hoofien סגן מנהל הבנק, התעלמו רוב
בעלי ההמחאות מפקודת ג'מאל פאשה, והבנק ניצל.
Gabbari 7
.
.