מכתב זאב ז'בוטינסקי - וארשה, אל צבי בונפלד - תל-אביב
מספר האגרת : 2547
קבצים מצורפים
תוכן
אל צבי בונפלד,/1 תל אביב
וארשה, 27 במאי 1935 רוסית
גריגורי עזרייביץ' היקר,
קיבלתי היום דואר עם מעדנים: מכתב מבוקשפן אל שכטמן,/2 ובו פרטים על הסיבות לעזיבתך,/3 ומכתב נוסף על אודות העדינות שבה נפסלה תכניתו של גפשטיין./4 תופעות שונות בממדיהן, אך חוששני שהן שייכות לאותו תחום. משהו רקוב בממלכת דנמרק.
בהתאם לחוקה (היכן היא?) אין לי זכות להתערב; זה אכן הגיוני שמרחוק לא ניתן 'לשפוט'. לכן, בלב כבד, לא 'אשפוט': הרוב הריבוני צודק תמיד וכו' וכו'. אך ככלות הכול נשארת בנשמתי סריטה עצומה. שמחתי כל כך בהיוודע לי שקיבלת לידיך את 'עובד לאום' – את מפעלנו החשוב ביותר והפורה ביותר בארץ ישראל, אשר שרוי בסכנה הגדולה ביותר. לפתע מתברר שאתה מפונק/5 ושעזבת. זה היום השלישי שהוא קודר אצלי. היום פגשתי כאן את שכטמן – הלך רוחו דומה לשלי.
מחובתי לומר לך, שאת הלך רוחנו לא קל עכשיו להרעיל. כולנו שרויים כאן, פשוטו כמשמעו, בהתלהבות שאין כדוגמתה. בכל ימי חיי לא חוויתי דבר מעין זה. זכורני שתמיד התנגדת לפרישה/6 ולהצ"ח./7
אל נא-תכעס - אינני רוצה 'להקניטך' אם זהו הלך הרוח שלך גם עכשיו; אך לו היית כאן, היית נסחף בטוהר העצום של ההתפרצות הזאת. אין עוד צורך לשקר ולהתחמק; אין עוד צורך להתקוטט ולהתפלש ברפש של הבחירות השקליות; עכשיו אנחנו נהיה אנחנו, פשוט נפנה ליהודי המצוי ונקרא לו להידבר איתנו בכנות, וננסה לפעול ביחד בדרך חדשה, ללא קטטות וללא אלימות. שום נזק אינו יכול להיגרם משרפה הגונה כזאת, היית חש בכך בעצמך.
אולם לא לשם כך הרביתי בכתיבה (אני פשוט מלא וגדוש בזה); העיקר: פרישתך התיזה המון מרירות לגביע הנקטר שלי. חביבי, אולי עוד ניתן לתקן זאת? אני מכיר בכל המומים שלנו, אבל אני מאמין מאוד שדווקא עכשיו אנו נולדים מחדש, ומתחילים לצאת מן המרתף אל המרחב. כאשר אתה חי במרתף, אתה הופך בניגוד לרצונך להלוטי/8 במקצת. אני מאמין מאוד, שעכשיו נתחיל ללמוד להקים מבנים קונקרטיים. לאחר משאל העם נגייס את כל ההמון שלנו לתכלית: להעשיר את 'תל_חי' במהלך הקיץ (!) כדי שנתחיל בסתיו לבנות את הבית שלנו,/9 לפתוח בנק, להבריא את הכול ואת כולם, ולמלא את ידי כולם בדאגות בריאו ת, במקום הוויכוחים על קליפת השום./10 הענק לנו עוד חצי שנת אשראי, חביבי ג' ע'./11
אני מרבה להרהר על גיחה לארץ ישראל, ולו רק לחודש. נשבעתי שלא אבקש אשרה. וגרוע מזה - הם עלולים לסרב; למרות זאת אני מרבה להרהר בדבר. אני חש שהייתי יכול לרדת לעומקם של דברים רבים, וברבים מהם לסייע. אינני יודע איך יהיה ומה יהיה, אולם אבקשך, אם זה אפשרי, שתימלך בדעתך ותחזור.
כבר עשר דקות דוחקים בי ומזרזים אותי לרכבת – אני מחבק אותך, דרישת שלום לבני ביתך, וסלח לי על השרבוט.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 איגרת אל הופמן 2.12.1925 , הערה 4.
2 המכתב לא נמצא.
3 צבי בונפלד התפטר בתחילת מאי 1935 ממזכירות הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית.
4
ראה להלן, איגרת 114.
5 במקור בצרפתית: dégoûté
6 במקור בגרמנית:Austritt , דהיינו לפרישה מההסתדרות הציונית.
7 במקור ברוסית: Н.С.О. ((Новоя Сионистичкая Организация – ההסתדרות הציונית החדשה.
8 ההלוטים היו הילידים של לאקוניה ומסניה ביוון. ספרטה כבשה את שני השטחים הללו והפכה את ההלוטים לעבדים.
9 בית העובד הלאומי.
10 עם ההנהלה הציונית.
11 גריגורי עזרייביץ'.

