אל אלכסנדר פוליאקוב,/1 פאריס
קנזאס סיטי, 8 במארס 1935 רוסית


ידידי,/2
אתה נעשה צעיר יותר, אם לשפוט על פי התפתחות שכלך בכיוון ההפוך. איזה יחס? שוטה.
אביא את המכשיר/3
המסע נמאס עליי, מה גם שהוא לגמרי בלתי יעיל. בכל המקומות, חוץ מניו יורק ומונטריאול, היו האולמות מאוכלסים בדלילות. אצל המאזינים יש לי הצלחה - לו הייתי שוהה כאן 6 חודשים הייתי מכניס את כל אמריקה לכיסי. אבל כשאסע הכול יֵרד לטמיון, שכן פרט לניו יורק אין בשום מקום אפילו 'גרעין'./4 אלכסנדר, היהודים שלך שיעממו אותי בדרך כלל, ולהבדיל ממך אני לא נעשה צעיר יותר.
אני לוחץ את ידך. נשק את שורה/5 ואת נאטאשה./6 אני נרגש מהטלפון שלך, אבל כאן לעומת זאת, אפילו למלמדים בתלמוד תורה/7 יש מכוניות.
הייתי יכול לכתוב בעבור פ' נ /'8 כַּתָבות מסקרנות ביותר - סצֵנות מהחיים הפרימיטיביים ומלפני המבול/9 – אבל לא עולה בידי לכתוב.

כל טוב,

שלך, ו'
הערות:
1 חבר נעוריו של ז'בוטינסקי. עיתונאי, חבר מערכת היומון הרוסי פוסלדנייה נובוסטי, שיצא לאור בפאריס (איגרת אל יבזרוב 20.1.1934 , הערה 7).
2 במקור בצרפתית: Mon ami
3 העניין לא נתחוור.
4 של ברית הצה"ר.
5 רעייתו של פוליאקוב.
6 בתו של פוליאקוב.
7 במקור בעברית בכתב קרילי.
8 פוסלדנייה נובוסטי.
9 במקור בצרפתית: Scenes de la vie primitive et antidiluvienne