אל פנחס רוטנברג, חיפה
ניו יורק, 26 בפברואר 1935 רוסית

פיוטר מויסייביץ' היקר,
אני כותב לך עכשיו בעקבות הדברים שכתבתי לך אתמול מדטרויט./1 רק בבואי הנה קראתי את הודעתו של בן_גוריון מ15 לחודש או סמוך למועד זה,/2 שבעקבותיה מכתבי/3 כנראה מיותר.
הוא השתנה ללא הכר. הוא מסתמך על כך ש'לא היה שום הסכם עם "תל_חי"'./4 כמובן שלא היה, אף אחד לא העלה את הנושא. אולם כאשר אנשים מגיעים להסכם שביתת נשק שיש לקיימו לא רק כלשונו אלא כרוחו,/5 כדי שניתן יהיה להמשיך במשא ומתן, הם יוצאים מתוך הנחה ששום צד לא יתחיל להמטיר יריות בחזית בלתי צפויה.
גם בנוגע ל'משמעת'/6 אין הוא מתבטא כאדם אציל. הוא ידע בעל פה ששום משמעת שלהם אינה מקובלת עלינו. במידע זה הוא יצא לדרך, ועל פיו הוא גם סיכם אתנו להמשיך במשא ומתן כדי למצוא אולי משימות משותפות ומשמעת משותפת./7
ישמרהו האל: כפי הנראה היה לו קשה מאוד, הוא נאלץ להתחיל לדבר בקול שאינו שלו.
עדיין אינני יודע מה נחליט בהמשך. באופן רשמי אני רואה את הסכמי לונדון כמחייבים את שני הצדדים (הם מפירים את התחייבותם בנוגע לסרטיפיקטים), ובהמשך נראה.
אני לוחץ את ידך בחזקה.

שלך, ו' ז'
הערות:
1 איגרת אל רוטנברג 25.2.1935 .
2 בריאיון שהעניק ז'בוטינסקי לכתב יט"א בארצות הברית, שבו הודיע כי לנוכח הפרת הסכמי לונדון על ידי ההנהלה הציונית, ונוכח גילוי הדעת שפרסמה ההנהלה הציונית נגד קרן 'ת-חי' (איגרת אל חברי הצה"ר, בית"ר וכו' [1935. 2. 26} , הערה 6), אין כל טעם להמשיך בשיחות שלום בין ברית הצה"ר לבין ההנהלה הציונית בלבד, אלא יש לקיים ועידת שולחן עגול בהשתתפות כל המפלגות הציונית (Jewish Daily Bulletin, 13.2.1935). בתגובה לכך הודיע בן-גוריון לכתב יט"א בירושלים, שהוא תמים דעים עם ז'בוטינסקי שאין טעם להמשיך במשא ומתן, וזאת בעקבות החלטת ועידת הצה"ר בקראקוב (ינואר 1935) לקיים פעילות מדינית נפרדת. בן-גוריון הוסיף, שהחלטת הוועידה נוגדת את חובת המשמעת של ההסתדרות הציונית (Jewish Daily Bulletin, 14.2.1935).
3 דהיינו המכתב מ25 בפברואר (איגרת אל רוטנברג 25.2.1935 ).
4 בהתייחסו למחאתו של ז'בוטינסקי על גילוי הדעת שפרסמה ההנהלה הציונית נגד קרן 'תל_חי', ציין בן-גוריון בשיחה עם כתב יט"א בירושלים (לעיל, הערה 2), שלא היה הסכם בעניין קרן 'תל-חי' וכי ההנהלה הציונית לא הכירה מעולם בקרן.
5 במקור בלטינית: in bonae fidei; על פי עקרונות החוק הרומי מחייב הסכם in bonae fidei את שני הצדדים לקיים, מלבד ההתחייבויות שצוינו במפורש, גם עניינים שעל פי הסבירות קשורים להתחייבויות המפורשות.
6 למשמעת של ההסתדרות הציונית.
7 ראה מכתבו של ז'בוטינסקי אל פנחס רוטנברג מ2 בדצמבר 1934 (איגרת אל רוטנברג 2.12.1934 , סעיף 4).