אל אליהו גינזבורג, ניו יורק
דטרויט, 23 בפברואר 1935 רוסית

איליה איסאקוביץ' היקר,
תודה. אני מצרף את הערותיי./1
אם אצליח לדחות את פלינט,/2 אגיע ב26 לחודש בבוקר./3 אתאכסן ב'קומודור'. אבקשך להורות שכל המכתבים בעבורי, אם יהיו בכלל, יחכו לי שם.
אני לוחץ את ידך ואת ידי בני ביתך.

ו' ז'
יש לי תכנית נוספת. האם תוכל למצוא מוציא לאור לקובץ מאמריי באנגלית שאתה תרגמת? כמעט כל המאמרים הללו הופיעו במָארגען זשורנאל/4 ובידי רשימה; חלקם כונסו בקבצים שונים שאני יכול להמציא לך. הם מקיפים את הנושאים הבאים:
1. הבעיה הערבית בציונות.
2. אנגליה והאסלאם (המיתוס שאנגליה חוששת כביכול מהאסלם).
3. לגיוניזם, 'מיליטריזם' וכו'.

4. מהו משטר התיישבותי.
5. התכנית הכלכלית של הרביזיוניזם (תוצרת הארץ, קרן לאשראי ולערבות, פועל-איכר וכו' וכו')
6. הבעיה הסוציאלית (פועל, מעמד ביניים,5/ בוררות/6).
האם יהיה כדאי להיפגש, כאשר אהיה בניו יורק, עם כמה מוציאים לאור כדוגמת קנופף/7 או עם המוציא לאור של שמשון?

הערות:/8
1. שמו הוהאוז/9, לא הוהנס/9
2. בנוגע לא',/10 יש להבהיר את הדברים הבאים:
הבעיה העיקרית שלנו כאן איננה הביטוח הרגיל והקבוע נגד אבטלה, אלא קבלת הסכמתה של הממשלה לכניסה חוקית של כל קבוצת פועלים המונה 100 איש. על פי תקנות ההגירה מוטלת החובה על הסוכנות היהודית או על המעסיק להתחייב בפני הממשלה, להעסיק בעבודה כל בעל סרטיפיקט במשך שנה אחת מיום בואו; פירוש הדבר שהממשלה מניחה כי קיימת אפשרות סבירה, שכבר לאחר השנה הראשונה יועסק האיש באופן קבוע. ברצוני לבדוק אם אנחנו יכולים להציע לממשלה הסדר אחר:
1. חברת הביטוח תבטיח שהאיש יועסק או יקבל תמיכה לא במשך שנה אחת, אלא במשך שנתיים מיום בואו.
.
2. לכן יש להעניק לו סרטיפיקט ללא כל התערבות מצד הסוכנות או המעסיק, אלא על סמך פנייה לקונסול, כפי שנקבע בסעיף מס' 1 של תקנות ההגירה.
הבהר_נא למר הוהאוז, שמחויבותה של חברת הביטוח תימשך שנתיים (בדיוק כפי שאתם מבטחים נוסע לנסיעה מוגדרת). אם האיש יהיה מובטל לאחר מכן, אין זה עניינה של החברה.
נוסף על כך, כדי להוזיל את הפרמיה ייקבע - שאם החברה לא תידרש לתמוך באנשים הללו במהלך השנתיים, יהיו כל הכספים ששולמו לה לרכושה. דהיינו: אם ב1 בינואר 1936 יגיעו לארץ ישראל 100 עולים מבוטחים, תהיה לחברה מחויבות כלפיהם עד 31 בדצמבר 1937. אם בתקופה זו יהיו 25 מהם מובטלים בפרקי זמן שונים, קצרים או ארוכים, ומן הנותרים - 3 ימותו ו72 יועסקו כל העת, הרי ב31 בדצמבר 1937 תהיינה כל הפרמיות ששולמו על חשבון 72 המועסקים, ואפילו
של ה3 שנפטרו, לרכוש החברה.
מבחינה מתמטית משמעות הדבר, אם אינני טועה, שמחויבותה של החברה לקבוצה של 100 איש תנוע מאפס עד 12,000 לירות שטרלינג (120x100 לירות שטרלינג) לתקופה של שנתיים בלבד. דבר זה יש להבהיר.
אבל יש עוד נקודה שעלינו להוסיף (לא נתתי דעתי עליה לפני כן). נניח שאציע לממשלה: אנשינו יהיו לא רק מבוטחים לשנתיים, אלא אם במקרה הם יהיו מובטלים 6 חודשים ברציפות לפני סיום אותו מועד, תישא החברה גם בהוצאות החזרתם לארץ מוצאם. ההערכה היא שהעלות הממוצעת של החזרתם לארץ מוצאם מסתכמת ב10 לירות שטרלינג (לרוב ארצות אירופה העלות עשויה להיות נמוכה יותר). הסיכון של אותן 10 לירות שטרלינג יכול להיכלל ב120 הלירות שטרלינג ההן, מפני שאין ספק שאם נממש אי פעם את התכנית הזאת, נקבל בקלות תמיכה לבניית צריפים ומטבחים לאותם מובטלים. תמיכה זו תפחית בהרבה את עלות הטיפול שתגיע ל5 לירות שטרלינג לחודש (נאמר לי שבאמצעות ארגון טוב, יספיקו 3 לירות שטרלינג).
3. הפרמיות על פי תכנית א' אינן יכולות להיות 'שנתיות, חצי-שנתיות או חודשיות'. יש לשלם אותן במלואן לפני בואה של הקבוצה, שאם לא כן החברה לא תקבל על עצמה אחריות כלפי הממשלה. תשלום הפרמיות חייב להיעשות כפי הנראה בבת אחת,/11 הכול במכה אחת (גם אם אנחנו והחלוצים נאסוף את הכסף לשיעורין לפני ביצוע התשלום, אין הדבר נוגע לחברה).
4. הוהאוז עלול להשיב, שאין אפשרות להעריך את סיכויי התעסוקה בארץ ישראל בעתיד, לכן אין יסוד לחישובים אקטואריים. עליך להסביר לו שהחישוב שלנו מבוסס על ההערכה, שנציגיה של החברה בארץ ישראל מסוגלים להעריך את מידת הסבירות שהעסקה תתבצע רק באותו פרק זמן שלדעת החברה שוק העבודה יהיה נורמלי, כדוגמת הנורמליות ששררה בארצות הברית לפני המלחמה./12 למעשה ניתן לעשות זאת בדרך הבאה: מכיוון שידוע היטב שהממשלה מעניקה תמיד פחות סרטיפיקטים מכפי שדורשת הסוכנות, הבה נניח שהחברה תקבל רק 20% מהמכסה האחרונה (למשל: אם הממשלה תעניק 10,000 סרטיפיקטים לאוקטובר 1935, תבטח החברה עד 2,000), או 10% אם זה יותר מדי. אין צורך לכלול כל זאת בתזכיר, עליך רק לציין שמקובל כי נציגי החברה במקום יאשרו ששוק העבודה הוא נורמלי; ואם הוהאוז יציג לך את השאלה, הסבר לו כל זאת בעל פה.



תכנית ב
את תכנית ההגרלה/13 יש לכלול בדיון נפרד, לאחר מציאת פתרון לתכנית המלאה, ויש לנסח אותה בערך כך:
'... איך זה ישפיע על הפרמיות, אם תיערכנה הגרלות כאלה:
א) הגרלה אחת בשנה (לקבוצה של 100)?
ב) שתי הגרלות?
ג) שלוש?
ד) ארבע?
ה) חמש? אינני סבור שתיתכנה למעלה מחמש הגרלות.

[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 לתכנית לביטוח החלוצים של בית"ר וברית הצה"ר נגד אבטלה. הצעתו של גינזבורג לא נמצאה. ראה גם
איגרת אל גינזבורג 11.2.1935 .
2 Flint – עיר במזרחה של מדינת מישיגן בארצות הברית.
3 לניו יורק.
4 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 21.2.1926
הערה 3.
5 במקור בגרמנית: Mittelstand
6 במקור באנגלית: Arbitration
7 Alfred A. Knopf
8 להצעות הביטוח לחלוצים שהכין גינזבורג על פי המתווה של ז'בוטינסקי (איגרת אל גינזבורג 11.2.1935 ). ההצעות הן במקורן באנגלית.
9 Hohaus, לא Hohans – הכוונה כפי הנראה לאקטואר של חברת הביטוח 'מטרופוליטן לייף' (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי ע' 22.5.1935 ).
10 לתכנית א' שהכין גינזבורג (ראה לעיל, הערה 1).
11 במקור ברוסית: единовременно
12 לפני מלחמת העולם הראשונה.
13 ראה איגרת אל גינזבורג 11.2.1935 , סעיף ד.




38 אל פנחס רוטנברג,/1 חיפה
דטרויט, 25 בפברואר 1935 רוסית

דטרויט, 25 בפברואר 1935
פיוטר מויסייביץ' היקר,
חיכיתי היום למברק על תוצאות המשאל בהסתדרות,/2 אך במקום זאת קראתי ששוב דחו אותו בחודש ימים./3 עד כמה שאני יכול לנחש את הסיבה מרחוק, העומדים בראש חוששים שההצבעה תהיה שלילית, וברצונם להמשיך לנהל תעמולה; ואולי הדבר פשוט יותר - ייתכן שהם מקווים כי במהלך החודש הזה נחזור בנו מהסכם העבודה,/4 והדבר יקל על מצבם. אם הנחתי השנייה נכונה, אזי אין ספק שההנהלה הציונית תדרדר במתכוון את עניין הסרטיפיקטים עוד יותר, כדי להמאיס עלינו/5 את הדבר.
משום מה אינני מאמין כי ב' ג'/6 אשם בכל זה -
בלונדון הוא עשה עליי רושם אחר לגמרי. אני חש שאווירת הטירוף שבה הוא נתון לאחר שובו, פגעה מאוד כפי הנראה בכוחו להיאבק. הוא אינו מתערב,/7 בכך אין ספק. גרינבוים/8 כפי הנראה יוצא מגדרו שאנשינו לא יקבלו סרטיפיקטים, ומטרתו כפולה – לא לאשר לאנשינו להגיע לארץ ישראל, ולגרום שנחזור בנו מכל ההסכמים. אף על פי שמרחוק קשה לערוב לדברים, אני בטוח שהשערותיי אינן רחוקות מהאמת.
אינני מעז לכתוב לב' ג' – אינני בטוח שבאווירה כזאת הוא יקבל את מכתבי ברוח טובה. אולם דבר אחד הייתי רוצה לשאול דווקא אותו. אולי אתה זוכר: כאשר חתמנו אצלך על הסכם מס' 9/,3 ביום שביתת הנשק,/10 הבעתי חשש שחלוקת המכסה/11
תסתיים לפני האישור,/12 ואנשינו שוב יישארו ללא סרטיפיקטים. כדי להרגיעני הוא הציע להוסיף בכתב: 'במשך חצי שנה מאוקטובר 1934 עד אפריל 1935 תקבל בית"ר את מלוא החלק היחסי של סרטיפיקטים'. גרינבוים מנצל עתה את הניסוח הזה, כדי שלאנשינו יחולקו הסרטיפיקטים (במידה 'ויחולקו') במנות חודשיות. לכל יתר המפלגות מחלקים בבת אחת. והרי בהסכם נאמר: 'זכויות בית"ר מוחזרות לה' – דהיינו המצב חייב לחזור לקדמותו כפי שהיה עד לסכסוך כאשר גם בית"ר קיבלה את חלקה בבת אחת. הייתי רוצה לשאול את ב' ג', אם לזה הוא התכוון כאשר הציע את הניסוח ההוא. אם התשובה תהיה חיובית כי אז מוזר שהוא לא הסביר לי זאת - נדמה לי שאין הוא רגיל לתת לאדם לחתום על נוסח שאינו מובן לו, מבלי להסביר לו על מה בעצם הוא חותם. להפך, ב' ג' אמר לי בנוכחותך: 'אני מפרש כל הסכם, כפי שמבין אותו השותף שלי להסכם, או מילים במשמעות זאת./13 אם הוא לא התכוון למנות חודשיות, מדוע הוא מאפשר זאת? הוציאו ממנו את המיץ... באמת צר לי עליו. בלונדון הוא מאוד נשא חן בעיניי.
עוד יותר צר לי על עבודתך ועל עבודתי בלונדון, אני חושש שהיא תרד לטמיון. שיאשרו את אשר יאשרו, במצב כזה של טירוף שום דבר לא יעלה בידם לבצע. כאשר כל נושא תפקיד אכול שנאה, ועם זה יש לאגף שלו יתרון של כוח - הבטחות והתחייבויות הן חסרות תועלת.
דווקא הדבר העיקרי: ההידברות בנושא החזית המאוחדת, שלמענה אתה וכולנו טרחנו, חסרת כל תועלת. הרי שלושת ההסכמים/14 שנחתמו בלונדון הם רק שביתת נשק, הפסקת פעולות איבה,/15 אבל המטרה היתה: משא ומתן על דרכים לשיתוף פעולה. חוששני שאין כל תועלת בניהול שיחה פרטית/16 בין שתי ההנהלות:/17 אפילו אם נגיע לידי הידברות, אני כבר אינני רשאי להאמין; וגם לא ניתן יהיה להידבר. ברור כשמש שכל הגורמים בעלי ההשפעה בהנהלה שלהם (חוץ מב' ג', אם הוא לא נכנע) אינם רוצים בהידברות אתנו אלא בפרישתנו/18 - הם חולמים על כך, ווייצמן מסית אותם. כמובן שרשמית אינני דוחה שיחות כאלה (אם כי אינני בטוח עוד שהוועד הפועל שלנו שוב יסכים לשיחות פרטיות, בשעה שבמפלגה נשמעת האנחה - 'הוליכו אותנו שולל!'), אבל לך אני אומר בכנות: הכול לשווא.
אדון פייטרו,/19 אם עדיין לא נואשת ועדיין הנך רוצה להציל את אשר התחלנו בו, ישנו רק אמצעי אחד: ועידת שולחן עגול/20 בהשתתפות כל המפלגות. שם תהיה האווירה שונה לגמרי.
אם לדבר בכנות, אין לי אפילו רשות להגיד שהייתי רוצה בכך מאוד. הוועידות של בית"ר ושל הרביזיוניסטים בקראקוב/21 העניקו לי תחושת כוח כזאת של תנועתנו, והיו כה ספוגות אגוצנטריות ואדישות כלפי הקונגרס, שיצרי משיאני יותר מבעבר שנרכז הכול בעצמנו./22 אבל אני זוכר, אם לא בלבי אז בראשי (אצלי הוא חזק מ'הלב'), את עצמת נימוקיך להקמת חזית מאוחדת למען המפעל כולו. כמו כן איני אוהב לנטוש דבר שהתחלתי בו. לכן אם אתה עדיין רוצה להמשיך, אשתדל בכל כוחי. אבל אינני מאמין שנצליח ללא שולחן עגול.
אני לוחץ את ידך בחזקה.

שלך, ו' ז'
נ"ב: היום פורסם ביט"א/23 מברק, שהממשל הארץ_ישראלי רוצה כביכול לשלול מהרביזיוניסטים, כמעט באופן גורף,/24 את הזכות להתאזרחות. מבחינת הפרסום לטובתנו, אין להעלות על הדעת דבר טוב מזה. אך האם זה נעשה בידיעתו של ווקופ?/25 והלא הוא לא עשה עליי רושם של אדם שפל./ 26 אם תפגוש אותו ויהיה לך נוח, שאל אותו.


המען שלי עד 10 באפריל:
New York, 1133 Broadway

הערות:
1 על מעורבותו של רוטנברג בהסכמים שנחתמו בלונדון על ידי ז'בוטינסקי ובן-גוריון. ראה גם כרך ט, איגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח.
2 המשאל לאישור הסכם העבודה אשר נחתם בלונדון על ידי זאב ז'בוטינסקי ועל ידי דוד בן-גוריון (ראה איגרת אל בן-גוריון 10.1.1935 , הערה 2).
3 מועד עריכת המשאל נדחה מ17 בפברואר ל24 במארס 1935.
4 במקור בעברית בכתב לטיני.
5 במקור בצרפתית: pour nous dégouter
6 בן-גוריון.
7 במקור בצרפתית: il laisse faire
8 יצחק גרינבוים (כרך א, איגרת אל גרינבוים 2.6.1905 , הערה 1). באותה עת היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ועמד בראש מחלקת העלייה. על עמדתו העוינת כלפי ברית הצה"ר ובית"ר ראה גם איגרת אל דראליץ' 21.6.1931 ; איגרות אל יעקבי ש' 9.7.1933 ו- אל השכל 30.11.1933 .
9 ההסכם על ביטול החרם על הקרנות הלאומיות מצד הצה"ר ובית"ר, ומנגד על החזרת זכויות העלייה וההכשרה לבית"ר מצד ההנהלה הציונית (ראה איגרת אל רוטנברג 10.11.1934 , עמ' 299-300).
10 במקור: Armistice; דהיינו ב11 בנובמבר 1934. ביום זה בשנת 1918 פסקו מעשי האיבה בחזית המערבית באירופה בעקבות כניעתה של גרמניה למדינות ההסכמה וארצות הברית. ראה גם להלן, הערה 12.
11 במקור באנגלית: schedule
12 אישור ההסכם על ידי ההנהלה הציונית. הסכם מס' 3 (לעיל, הערה 9) נחתם בביתו של רוטנברג ב11 בנובמבר בראשי תיבות, אולם רק ב14 בדצמבר 1935 הוא אושר סופית בחתימותיהם של נציגי ההנהלה הציונית ונציגי ברית הצה"ר. בהודעה לעיתונות שפרסמה ההנהלה הציונית באותו יום נאמר, כי 'בקשר עם המשא ומתן ... בין האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית ובין הנהלת הברית העולמית של הציונים הרביזיוניסטים נתקבלו ההחלטות הבאות:
א) בית"ר מפסיקה את פקודה מס' 60 בנוגע לשאלת הסרטיפיקטים.
ב) הברית העולמית של הצה"ר ובית"ר מפסיקות את הוראותיהן בנוגע לקרן היסוד ולקרן קיימת לישראל.
ג) האכסקוטיבה הציונית מפסיקה את כוחו של פסק הדין בנוגע לזכויות העלייה של בית"ר'. בהמשך נאמר, שהפסקת פסק הדין פירושה החזרת זכויות בית"ר בנוגע להכשרה, החזרת נציגי בית"ר למשרדים הארץ-ישראליים, וחלקה של בית"ר בסרטיפיקטים במחצית השנה הנוכחית ייקבע לפי השיעור שלפני פרוץ הסכסוך' (אצ"מ, (Z4/3294/2. ראה גם Daily News Bulletin, 15.12.1934
13 במקור באנגלית: or words to that effect
14 במקור בעברית.
15 במקור באנגלית: hostilities
16 במקור בצרפתית: tête à tête
17 בין ההנהלה הציונית לבין הנהלת ברית הצה"ר, ללא השתתפות שאר המפלגות הציוניות.
18 מההסתדרות הציונית.
19 במקור באיטלקית: Sgr. Pietro
20 במקור באנגלית: Round Table Conference – להשכנת שלום וליצירת חזית מאוחדת בתנועה הציונית.
21 הכינוס העולמי השני של בית"ר (6-10 בינואר 1935) והוועידה העולמית השישית של הצה"ר (8-14 בינואר 1935).
22 במקור באירית: בSinn Féin (בשין פיין). זה גם שמה של התנועה הלאומית האירית, שנוסדה ב1902 ואשר ניהלה מאבק לעצמאותה של אירלנד ולתחיית תרבותה הלאומית.
23 בJewish Daily Bulletin - הבולטין של יט"א, שיצא לאור בניו יורק.
24 במקור בצרפתית: en masse
25 ארתור ווקופ (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.10.1926 , הערה 4). הנציב העליון לארץ ישראל (1931-1938).
26 במקור באנגליתmean :