אל אליהו גינזבורג, ניו יורק
דטרויט, 23 בפברואר 1935 רוסית

איליה איסאקוביץ' היקר,
תודה. אני מצרף את הערותיי./1
אם אצליח לדחות את פלינט,/2 אגיע ב26 לחודש בבוקר./3 אתאכסן ב'קומודור'. אבקשך להורות שכל המכתבים בעבורי, אם יהיו בכלל, יחכו לי שם.
אני לוחץ את ידך ואת ידי בני ביתך.

ו' ז'
יש לי תכנית נוספת. האם תוכל למצוא מוציא לאור לקובץ מאמריי באנגלית שאתה תרגמת? כמעט כל המאמרים הללו הופיעו במָארגען זשורנאל/4 ובידי רשימה; חלקם כונסו בקבצים שונים שאני יכול להמציא לך. הם מקיפים את הנושאים הבאים:
1. הבעיה הערבית בציונות.
2. אנגליה והאסלאם (המיתוס שאנגליה חוששת כביכול מהאסלם).
3. לגיוניזם, 'מיליטריזם' וכו'.

4. מהו משטר התיישבותי.
5. התכנית הכלכלית של הרביזיוניזם (תוצרת הארץ, קרן לאשראי ולערבות, פועל-איכר וכו' וכו')
6. הבעיה הסוציאלית (פועל, מעמד ביניים,5/ בוררות/6).
האם יהיה כדאי להיפגש, כאשר אהיה בניו יורק, עם כמה מוציאים לאור כדוגמת קנופף/7 או עם המוציא לאור של שמשון?

הערות:/8
1. שמו הוהאוז/9, לא הוהנס/9
2. בנוגע לא',/10 יש להבהיר את הדברים הבאים:
הבעיה העיקרית שלנו כאן איננה הביטוח הרגיל והקבוע נגד אבטלה, אלא קבלת הסכמתה של הממשלה לכניסה חוקית של כל קבוצת פועלים המונה 100 איש. על פי תקנות ההגירה מוטלת החובה על הסוכנות היהודית או על המעסיק להתחייב בפני הממשלה, להעסיק בעבודה כל בעל סרטיפיקט במשך שנה אחת מיום בואו; פירוש הדבר שהממשלה מניחה כי קיימת אפשרות סבירה, שכבר לאחר השנה הראשונה יועסק האיש באופן קבוע. ברצוני לבדוק אם אנחנו יכולים להציע לממשלה הסדר אחר:
1. חברת הביטוח תבטיח שהאיש יועסק או יקבל תמיכה לא במשך שנה אחת, אלא במשך שנתיים מיום בואו.
.
2. לכן יש להעניק לו סרטיפיקט ללא כל התערבות מצד הסוכנות או המעסיק, אלא על סמך פנייה לקונסול, כפי שנקבע בסעיף מס' 1 של תקנות ההגירה.
הבהר_נא למר הוהאוז, שמחויבותה של חברת הביטוח תימשך שנתיים (בדיוק כפי שאתם מבטחים נוסע לנסיעה מוגדרת). אם האיש יהיה מובטל לאחר מכן, אין זה עניינה של החברה.
נוסף על כך, כדי להוזיל את הפרמיה ייקבע - שאם החברה לא תידרש לתמוך באנשים הללו במהלך השנתיים, יהיו כל הכספים ששולמו לה לרכושה. דהיינו: אם ב1 בינואר 1936 יגיעו לארץ ישראל 100 עולים מבוטחים, תהיה לחברה מחויבות כלפיהם עד 31 בדצמבר 1937. אם בתקופה זו יהיו 25 מהם מובטלים בפרקי זמן שונים, קצרים או ארוכים, ומן הנותרים - 3 ימותו ו72 יועסקו כל העת, הרי ב31 בדצמבר 1937 תהיינה כל הפרמיות ששולמו על חשבון 72 המועסקים, ואפילו
של ה3 שנפטרו, לרכוש החברה.
מבחינה מתמטית משמעות הדבר, אם אינני טועה, שמחויבותה של החברה לקבוצה של 100 איש תנוע מאפס עד 12,000 לירות שטרלינג (120x100 לירות שטרלינג) לתקופה של שנתיים בלבד. דבר זה יש להבהיר.
אבל יש עוד נקודה שעלינו להוסיף (לא נתתי דעתי עליה לפני כן). נניח שאציע לממשלה: אנשינו יהיו לא רק מבוטחים לשנתיים, אלא אם במקרה הם יהיו מובטלים 6 חודשים ברציפות לפני סיום אותו מועד, תישא החברה גם בהוצאות החזרתם לארץ מוצאם. ההערכה היא שהעלות הממוצעת של החזרתם לארץ מוצאם מסתכמת ב10 לירות שטרלינג (לרוב ארצות אירופה העלות עשויה להיות נמוכה יותר). הסיכון של אותן 10 לירות שטרלינג יכול להיכלל ב120 הלירות שטרלינג ההן, מפני שאין ספק שאם נממש אי פעם את התכנית הזאת, נקבל בקלות תמיכה לבניית צריפים ומטבחים לאותם מובטלים. תמיכה זו תפחית בהרבה את עלות הטיפול שתגיע ל5 לירות שטרלינג לחודש (נאמר לי שבאמצעות ארגון טוב, יספיקו 3 לירות שטרלינג).
3. הפרמיות על פי תכנית א' אינן יכולות להיות 'שנתיות, חצי_שנתיות או חודשיות'. יש לשלם אותן במלואן לפני בואה של הקבוצה, שאם לא כן החברה לא תקבל על עצמה אחריות כלפי הממשלה. תשלום הפרמיות חייב להיעשות כפי הנראה בבת אחת,/11 הכול במכה אחת (גם אם אנחנו והחלוצים נאסוף את הכסף לשיעורין לפני ביצוע התשלום, אין הדבר נוגע לחברה).
4. הוהאוז עלול להשיב, שאין אפשרות להעריך את סיכויי התעסוקה בארץ ישראל בעתיד, לכן אין יסוד לחישובים אקטואריים. עליך להסביר לו שהחישוב שלנו מבוסס על ההערכה, שנציגיה של החברה בארץ ישראל מסוגלים להעריך את מידת הסבירות שהעסקה תתבצע רק באותו פרק זמן שלדעת החברה שוק העבודה יהיה נורמלי, כדוגמת הנורמליות ששררה בארצות הברית לפני המלחמה./12 למעשה ניתן לעשות זאת בדרך הבאה: מכיוון שידוע היטב שהממשלה מעניקה תמיד פחות סרטיפיקטים מכפי שדורשת הסוכנות, הבה נניח שהחברה תקבל רק 20% מהמכסה האחרונה (למשל: אם הממשלה תעניק 10,000 סרטיפיקטים לאוקטובר 1935, תבטח החברה עד 2,000), או 10% אם זה יותר מדי. אין צורך לכלול כל זאת בתזכיר, עליך רק לציין שמקובל כי נציגי החברה במקום יאשרו ששוק העבודה הוא נורמלי; ואם הוהאוז יציג לך את השאלה, הסבר לו כל זאת בעל פה.



תכנית ב
את תכנית ההגרלה/13 יש לכלול בדיון נפרד, לאחר מציאת פתרון לתכנית המלאה, ויש לנסח אותה בערך כך:
'... איך זה ישפיע על הפרמיות, אם תיערכנה הגרלות כאלה:
א) הגרלה אחת בשנה (לקבוצה של 100)?
ב) שתי הגרלות?
ג) שלוש?
ד) ארבע?
ה) חמש? אינני סבור שתיתכנה למעלה מחמש הגרלות.

[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 לתכנית לביטוח החלוצים של בית"ר וברית הצה"ר נגד אבטלה. הצעתו של גינזבורג לא נמצאה. ראה גם , איגרת אל גינזבורג 11.2.1935 .
2 Flint – עיר במזרחה של מדינת מישיגן בארצות הברית.
3 לניו יורק.
4 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 21.2.1926 , הערה 3.
5 במקור בגרמנית: Mittelstand
6 במקור באנגלית: Arbitration
7 Alfred A. Knopf
8 להצעות הביטוח לחלוצים שהכין גינזבורג על פי המתווה של ז'בוטינסקי (איגרת אל גינזבורג א' 11.2.1935 ). ההצעות הן במקורן באנגלית.
9 Hohaus, לא Hohans – הכוונה כפי הנראה לאקטואר של חברת הביטוח 'מטרופוליטן לייף' (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי ע' 22.5.1935 ).
10 לתכנית א' שהכין גינזבורג (ראה לעיל, הערה 1).
11 במקור ברוסית: единовременно
12 לפני מלחמת העולם הראשונה.
13 ראה איגרת אל גינזבורג 11.2.1935 , סעיף ד.