מסכים עם הנמען שיש להקים בא"י נציגות של הוועד הפועל של הצה"ר,
אולם מבלי לבקר בארץ, ובירור המצב מקרוב, אינו מוכן לצעד כזה.
מודיע על החלטת הוועד הפועל להעביר לא"י את המדור לענייני הארץ,
שעד כה היה בהנהלתו של אהרן קופלוביץ בפאריס, וכעת יעמוד בראשו
יעקב הופמן; סמכות המדור תקיף את פעולות הצה"ר ליסוד בנק עמל,
למען העובד הלאומי, לעניני עליה וכו'. מטעים שאין בכוונת הוועד
הפועל לנהל את ענייני הבנק, או את הסתדרות העובדים הלאומית, אך
על המוסדות להיוועץ עם מנהל המדור. מציין שלפי החלטת ועידת
הצה"ר בפראג, תבחר הוועידה הארצית בא"י רק את מחצית מחברי המרכז,
בעוד שהמחצית השנייה תמונה ע"י הוועד הפועל של הצה"ר; העובדה
שוועידת הצה"ר בא"י בחרה 15 חברי מרכז, מחייב את הוועד הפועל
למנות מספר דומה, וזה בלתי אפשרי. מצד שני הוסבר לו שבא"י קיים
וועד מצומצם בן חמישה חברים, וזה היה מאפשר לוועד-הפועל למנות
ג"כ חמישה חברים. אך זה לא היה פותר את הבעיה, משום שוועד אינו
מרכז, והחלטותיו היו נשארות תלויות כפי שהמצב היה מקודם, כאשר
ענייני הצה"ר בא"י התנהלו ע"י מוסד מקומי, בעוד שברור שבא"י
אין עניינים מקומיים, היות וכל הנעשה בא"י משפיע על מהלך
הדברים בציונות העולמית, ומחייב את הצה"ר כולו. מוסיף שהועידה
בקראקוב וההכנות לקראת נסיעתו לארה"ב, לא הותירו לו זמן לפתור
את התסבוכת, אך אין זאת אומרת שהשלים עם המצב. מבקש ע"כ את
חברי הצה"ר בא"י, לחכות בסבלנות עד שובו מארה"ב, ואולי יקבל
רישיון לבקר בארץ ולטפל בכל העניינים.