אל פנחס רוטנברג, לונדון
לונדון, 6 בדצמבר 1934 אנגלית

פיוטר מויסייבץ' היקר,
בנוגע למכתבו של בן-גוריון שהראית לי אתמול/1 ברצוני לציין, כי אישית, עד כמה שאני יכול לשפוט מרחוק, אינני רואה כל התנגדות להצעתו של מר ברל כצנלסון, דהיינו להכניס תיקונים בשני סעיפים של הסכם העבודה שנוסח בלונדון./2 מצד שני, ישנם כמה סעיפים בהסכם הזה שגם אני הייתי מציע להכניס בהם שינויים קלים. לכן נראה לי, שהדרך הטובה ביותר תהיה להסכים שכל אחד משני הצדדים יהיה רשאי להציע שינויים מבלי להינזף או לעורר חשד שמדובר בהתכחשות להסכם בכללותו. לו יכולנו לראות את הדבר הזה כמוסכם, הייתי מציע שהשינויים הללו בנוסח יידונו ברוח טובה בשלב מאוחר יותר, דהיינו בשעת הדיון ב'מפתח'/3 וכו', לאחר שוועידת ההסתדרות תאשר את ההסכם בכללותו.
שנית, אינני שותף לחששו של בן-גוריון בנוגע להחלפתי האפשרית במשא ומתן./4 אוחלף על ידי ד"ר הופמן או על ידי שכטמן, קרוב לוודאי על ידי הראשון - שניהם בעלי סמכות רחבה ומסורים בכנות לרעיון ההתקרבות. אשר לסמכויותיהם בניהול המשא ומתן, תהיה להם סמכות שוות ערך לשלי, שכן בכל הנסיבות תובא כל החלטה סופית לפני ההנהגות.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 מכתבו של בן-גוריון אל פנחס רוטנברג מ25 בנובמבר 1934 (דוד בן-גוריון, זכרונות, כרך שני 1934-1935, עמ' 243-244).
2 ברל כצנלסון הציע להוסיף ל'הסכם העבודה' (איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 , 'יחסי פועלים בארץ') שהמיעוט לא יוכל למנוע שביתה במקרה של נישול עבודה עברית, וכי במועצה הכלכלית שתקבע את חוקת העבודה (שם, סעיף י"ג) תהיה נציגות פריטטית לפועלים ולמעבידים (ראה מכתבו של בן-גוריון אל פנחס רוטנברג מ25 בנובמבר המוזכר באיגרת אל רוטנברג 6.12.1934 , הערה 6).
3 ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 , הערה 10.
4 בן-גוריון הביע חשש, שמא היעדרותו של ז'בוטינסקי מהמשך השיחות, בשל מסעו המתוכנן לארצות הברית בתחילת 1935, תפגע בסיכויים להגיע להסדר בנושאים כבדי משקל המחייבים הכרעה של בעל סמכות.