אל אליהו קראוזה,/1 מקווה ישראל
ואל-לה-בּן, 5 בספטמבר 1934 עברית

אדון קרוזה הנכבד,
יסלח-נא עלי שהנני מטריח אותו דוקא בימי מנוחתו המעטים, אבל הענין הוא תכוף באמת. ידידי הד"ר יעקב הופמן קבל לפני ימים אחדים הודעה מהנהלת מקוה ישראל, כי בנו לא יוכל להכנס לבית הספר השנה, יען כי הניירות הדרושים לכניסתו הגיעו שמה באחור זמן. נא להאמין שגם אני מחשיב את הצרך להקפיד בדיני הנהלה מדויקים, ואולם הנני תקוה שבכל זאת יואיל אדוני הפעם לשים לב למסבות הנ"ל:
א. במשך האביב והקיץ האחרונים היה הד"ר הופמן נודד כל הזמן במזרח אירופה לרגלי עסקי מפלגתנו, בעת אשר בנו הצעיר נמצא בריגה. האחור במשלוח הניירות בא לא מפני רשלנות כי אם מפני הק שי לסדר מה שהוא בתנאים כאלה.
ב. המשפחה הקריבה קרבנות חשובים בגלל תקותם ובטחונם שהצעיר יתקבל השנה למקוה ישראל: שלחו את הבחור פריזה לכמה חדשים ללמוד צרפתית, והעקר- לא נתנו לו להמשיך את לימודיו בגמנסיה הריגאית.
ג. הבחור, שאני מכיר אותו היטב, הרהו מועמד אידיאלי לחנוך חקלאי: גבוה ובריא, בעל א פי שקט, חרוץ וזריז, אוהב כל עבודת ידים, ובפרט צעיר נחמד בכל המובנים.
ד. אולי יתחשב אדוני גם בזכויות אביו, שהרהו אחד הטובים והותיקים מעסקני דורו הציונים בלטביה. עבד בזמנו בקרן הקיימת, פעל הרבה בעניני העיריה; אחרי שלקח חלק ביצירת התנועה הצהרי"ת (יותר נכון אולי להגיד שהוא הוא היוזם האמתי), יסד בריגה את הגרעין הראשון שממנו נתפתחה 'ברית תרומפלדור' ויצר בשבילו את החוה החקלאית, אשר אולי גם לאזני אדוני הגיעה שִבְחָה - החוה מתקיימת עד היום בלי הפסק וכבר נתנה [
] אחדים שתלמידיהם עובדים עתה בארץ.
מאד אודה לאדוני אם ימצא אפשרות לסלוח את האחור ולקבל את התלמיד לבית ספרו עוד השנה./2
ואשתמש-נא בהזדמנות הנעימה הזאת להציג לפני אדוני את ברכותי ואת אחולי היוצאים מלבבי.









בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 אליהו קראוזה – Krause (ברדיאנסק, חצי האי קרים 1878-תל אביב 1962); אגרונום. עלה לארץ ישראל ב1892. למד במקווה ישראל ואת השכלתו הגבוהה בחקלאות רכש בצרפת. היה מחלוצי החקלאות המודרנית בארץ ישראל. בשנת 1901 יסד את חוות סג'רה (אילניה) ושימש כמנהלה. בשנים 1914-1954 שימש כמנהל בית הספר החקלאי מקווה ישראל.
2 לא נמצאה תשובתו של קראוזה. ראה גם איגרת אל דיזנגוף 31.7.1934 .