מכתב זאב ז'בוטינסקי - לונדון, אל נתן מיליקובסקי

מספר האגרת : 2256

סימול התיק: א 1 - 2/ 24/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (2/5/1934 - 28/5/1934) תיק ב' (13/7/1934-29/5/1934) תיק ג' (16/7/1934 - 31/8/1934)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : מיליקובסקי נתן
תאריך האגרת: 22/06/1934
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : צילום
מקור האגרת: בן ציון נתניהו

קבצים מצורפים

a 1 letters\130394.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל נתן מיליקובסקי, ירושלים
לונדון, 22 ביוני 1934 עברית

אדוני וידידי רב מיליקובסקי היקר,
מה אכתב לך? היום ראיתי קטע מדבר- מאשימים אותך בתור המסית הראשי למחאת הרבנים./1 אם צדקו בהאשמה - ושמעתי כי דווקא צדקו - אתה בעצמך לא תוכל עדיין להעריך כראוי את ערך הפעולה הזאת. מלבד התועלת המכריעה שהיא תביא לענין הצדק במקרה סטאווסקי, תהיינה לה גם מסקנות עמוקות ומרחיקות-לכת ביחס לכל האורינטציה הצבורית והרוחנית של הקהל העברי בארץ ובגולה. דוגמא אחת: כבר קבלתי מכתבים אחדים הדורשים ממני שאציע, בועידתנו העולמית הקרובה להתאסף, נוסח מיוחד של יחס הצה"ר למסורה הדתית.
שם הרב ק'/2 נהיה בן-לילה לסמל נשגב בלב המונים לא יסופרו. ואני הקטן - לולא הייתי בור דאורייתא המפחד לפתוח פיו בענין דתי, כי דווקא ברגע זה הייתי יוצא בפומבי בסיסמא עליה חלמתי עוד מימי נעורי: לחדש, עוד בימינו, את ת אר 'כהן גדול'. בטוחני שהרוב הגדול של היהדות העולמית היה מסכים לכך בהתלהבות, ושגם הממשלות (במדינות המכירות ביהדות בתור קהלה דתית) היו מאשרות את הדבר הזה. אבל אינני מעז...
מסור-נא את רחשי כבודי לנשיא הרבנים של ארצנו הקדושה/3 - בפעם הראשונה הרגשתי כי עוד יש לה זכות להקרא 'קדושה'.
גם לשופט ולירו ולרב יעקב מאיר/4 הייתי רוצה להגיד מה שמחתי, אני מעריץ היהדות הספרדית, למפעלם הכביר.
היה שלום, ידידי ואחי.
מוקירך,
ז' ז'בוטינסקי









הערות:
1 עיתון דבר האשים את הרב מיליקובסקי באחריות לפרסום כרוז הרבנים שנוסח על ידי הרב קוק (איגרת אל מיינרצהאגן 16.6.1934 , הערה 5). ברשימה שכותרתה 'יוצרים "דעת קהל" נגד פסק הדין - עמדת הרבנים' נאמר בין השאר, שהרביזיוניסטים עושים מאמצים 'להעלות ברשתם חתימות', וכי 'בליקוט החתימות לגילוי-דעת חדש עסק בעיקר הרביזיוניסט נתן מיליקובסקי' (דבר, 14 ביוני 1934, מהדורת הערב).
2 קוק.
3 דהיינו, לרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל.
4 הרב יעקב מאיר (ירושלים 1856-שם 1939); בשנת 1919 הוא נבחר לרבה של ירושלים, וב1921 הוא נבחר ל'ראשון לציון'.