אל ג'ון מאפי, לונדון
וארשה, 25 במאי 1934 אנגלית

אדון נכבד,
סלח-נא לי על כתב היד הזה - אני כותב בתחנת הרכבת.
ברצוני להוסיף,/1 שאחרי זיכויו של אחימאיר/2 אני חש חובה לחזור ולומר בפומבי, שהיתה כאן הוכחה נוספת להגינותו של בית המשפט הירושלמי./3 הסוכנות הטלגרפית היהודית ציטטה את דבריי במברקיה,/4 וייתכן שהם הובאו גם לידיעתך.
אם כך הדבר, אני בהחלט מקווה שסטאבסקי ורוזנבלט לא יסבלו בגלל שאיפתי לשמור על מצב רוחם של ההמונים היהודים כאן. שכן היה זה אחד המקרים הנדירים שבו הכרזתי בפומבי על דבר שלא הייתי לגמרי בטוח בו - נהפוך הוא.
אדוני הנכבד, אני מבקש לחזור על כל החששות שהבעתי במכתבי הראשון אליך./5 יתרה מזו, בעת זיכויו של אחימאיר קבע בית המשפט שקיימות 'ראיות מבוססות דיין' נגד שני הנותרים./6 באותה עת ידע כבר בית המשפט שלפני מִסדר הזיהוי הראו לגב' ארלוזורוב תמונות, כי גששים הורשו לבדוק את עקבות רגליו של סטאבסקי וכו' וכו' - ואת הדברים הללו הם כינו ראיות 'מבוססות'. אני שומע שבארץ ישראל עדיין שוררת אי-נוחות למרות הופעתם של עדי ההגנה שאמורים היו ליצור הלך רוח אופטימי.
התופעה העיקרית והמכרעת שאיני יכול למצוא לה הסבר זולת דעה קדומה או משוא פנים, למרות רצוני העז לשמור על אופטימיות, היא ההתעלמות העיקשת מהגרסה של מג'יד דרוויש./7 שום משקיף לא יהיה מסוגל להבין, כיצד אפשר לדחות את הגרסה הזאת בעוד שנותנים אמון בהיפותזה 'היהודית'./8
אוכל רק לחזור על החשש שלי, ולהדגיש נמרצות את חומרתה של הפרשה שאין דומה לה. הרבנות בווארשה קראה לקיים תפילות מיוחדות - למעשה היא תכננה להכריז על צום. למותר לציין שאנשי הדת הללו, הנמנים עם בני הדור הישן, זהירים ביותר, הם אינם אנשים פוליטיים ותפיסת עולמם שמרנית. זו אינדיקציה כיצד תגיב רובה המכריע של היהדות על עיוות דין.
אני מקווה שלא יהיה מוזר בעיניך שאני כותב כל זאת למחרת שביתה כללית, והקמתם של מתרסים בזעיר אנפין בתל אביב./9 ייתכן שלא מקובל לבקש התערבות מהמטה הכללי שמעבר לקווים. אולם אני רוצה שהמאבק יהיה מדיני, ההאשמות והטרוניות יוגבלו לתחום המדיני, ורק לתחום המדיני, שכן יהיה זה מסוכן מאוד אם העניין יהפוך למאבק רציני על עניין מוסרי שסמלו זוג גרדומים.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל מאפי 12.5.1934 .
2 איגרת אל אחימאיר א' 17.5.1934 , הערה 1.
3 ב23 באפריל 1934 פרסם ז'בוטינסקי מאמר במאָמענט שבו הביע אמון ביושרם של השופטים האנגלים (פסקה מהמאמר צוטטה לעיל בתזכיר, סעיף 1 שצורף לאיגרת אל מאפי 12.5.1934 ). לאחר זיכויו של אחימאיר חזר והביע הערכה להגינותו של בית המשפט האנגלי בקבעו, שזיכויו של אחימאיר מוכיח שבית המשפט לא נכנע ללחץ פוליטי (ראה מאמרו 'נייע ווענדונג אינ'ם פראָצעס פון אסירי ציון – אחימאיר בעפרייט' --
תפנית חדשה במשפטם של אסירי ציון – אחימאיר שוחרר', מאָמענט, 17 במאי 1934).
4 מאמרו של ז'בוטינסקי אשר פורסם במאָמענט ב17 במאי 1934 (לעיל, הערה 3) צוטט בבולטינים של הסוכנות הטלגרפית היהודית (Daily News Bulletin, 18.5.1934).
5 איגרת אל מאפי 12.5.1934 .
6 דהיינו סטאבסקי ורוזנבלט.
7 איגרת אל בן-ימיני 28.1.1934 , הערה 1.
8 דהיינו שיהודים רצחו את ארלוזורוב.
9 ב23 במאי 1934 קיים היישוב היהודי בארץ ישראל שביתה כללית במחאה נגד גזירות העלייה. בתל אביב היתה התנקשות בין המפגינים לבין המשטרה, 45 מפגינים ושוטרים נפצעו – 3 באופן קשה.