אל יעקב הופמן, ריגה
פאריס, 29 במארס 1934 רוסית

יעקב איסאקוביץ' היקר,
1. תודה על המברק./1 אנחנו שמחים במיוחד, שהסדרת עם ההנהגה הלאטווית את עניין
הפטיציה./2 כיצד? איזה תפקיד מילא נורוק?/3
אולי יש צורך לשלוח לו מכתב עם דברי נועם, כדי שלא יחטא עוד?/4
2. י' ב'/5 חזר היום והגיש דין וחשבון נלהב על גידולה של המפלגה (גדל בה גם האי- סדר - ואתה הרי יודע עד כמה אני מעריץ אי-סדר).
3. אני מבקש להכין בפסח תכנית ל'תל-חי',/6 אשר בעבר ניסיתי להציעה, אך ללא הצלחה, לקרן היסוד: שיטת 'מתן החסות'. למשל: בשנת תרצ"ה יהיה על אוסטריה להקים מרפאות בשלושה יישובים (מצורפת תכניתו של האדריכל שימשלביץ'); על גליציה המזרחית להקים קופת מלווה (מצורף התקנון); ארבעה מחוזות בפולין הקונגרסאית יתקינו משאבות מים בכפר סבא, ברמת טיומקין ובמקום נוסף וכו'. במקום משאבות מים וכו' אפשר לציין כל דבר אחר, אך העיקר הוא מימוש המשימה, כדי שכל איצקוביץ' יוכל לגזור מן העיתון את משאבת המים ולהתרגש: את זה אנחנו בנינו, אנשי רֶזִ'יצָה./7 כתוב לי לאלתר את דעתך. את הרעיון רוצה הייתי להפיץ כבר עכשיו, ואת התכנית המעשית נוכל להכין לאחר בואך.
4. לחברינו בוועד הפועל הציוני ניתנה הוראה לא לעזוב, אם לא יגורשו. תבין, למען השם, שעכשיו כאשר אף אחד אינו מפקפק בעצמאותה של הברית,/8 אפילו אני איני מתעניין עוד בפרישה./9
אני כותב בחיפזון ומחבק במרץ. טוביה/10 מתפתח באופן נורמלי.
פסח שמח!
שלך, ו' ז'
עניינו של גלזר/11 אינו ברור: הוא מבקש חופשה בפולין לשבועיים בלבד. האם אתה מתנגד לכך, ומדוע?


הערות:
1 המברק לא נמצא.
2 הכוונה כנראה לסירובו של ראש ממשלת לאטוויה להעביר לממשלת בריטניה את הפטיציות שנשלחו אליו על ידי יהודי לאטוויה. במקום זה הוא הציע לרב מרדכי נורוק, חבר הסיים הלאטווי (להלן, הערה 3), להעביר את הפטיציות למשרד הארץ-ישראלי בריגה (Daily News Bulletin, 21.3.1934). לא נתחוור כיצד הסדיר הופמן את העניין.
3 מרדכי נורוק – Nurock (טוּקוּמס, לאטוויה 1879-ירושלים 1962); מנהיג ציוני ומדינאי. מראשי יהדות לאטוויה וממנהיגי ה'מזרחי'. ציוני מנעוריו – ב1902 היה ציר מטעם ציוני קורלאנד בוועידה הציונית הרוסית במינסק. החל בקונגרס הציוני השישי (1903) השתתף ברוב הקונגרסים הציוניים והיה חבר הוועד הפועל הציוני. היה חבר הפרלמנט הלאטווי ועמד בראש בלוק המיעוטים. הרב נורוק נמנה עם מייסדי הקונגרס היהודי העולמי. ב1941 נאסר על ידי הסובייטים בגין פעילות ציונית. ב1947 עלה לארץ ישראל. היה חבר כנסת (1949-1962) ושר הדואר (1952-1955).
4 העניין לא נתחוור.
5 יוסף בוריסוביץ' שכטמן.
6 לקרן 'תל-חי'.
7 בלטית: Rezekne.
8 ברית הצה"ר.
9 במקור בגרמנית: Austritt; דהיינו בפרישה מההסתדרות הציונית.
10 בנו של יעקב הופמן, ששהה בפאריס.
11 אליהו גלזר – Gleser, לימים גלעזר (וילנה 1912-תל אביב 1989); מראשי בית"ר ומראשי הפעילים בעליית 'אף על פי'. הצטרף לבית"ר ב1929, ובאותה שנה נתמנה לנציב בית"ר בדאנציג; בתפקיד זה כיהן עד תחילת 1933. לאחר ועידת קאטוביץ (מארס 1933) נתמנה למזכיר הכללי של ברית הצה"ר בליטא. ב1935 נתמנה לקצין 'שלטון' בית"ר. בשנים 1937-1939 היה נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה. עם כיבוש צ'כיה על ידי גרמניה (15 במארס 1939) נמלט לפאריס, והקים שם משרד לעלייה ב' במסווה של סוכנות נסיעות למזרח הרחוק. ב1940 עלה לארץ ישראל באניית המעפילים 'סאקאריה'. שימש ממלא מקום נציב בית"ר בארץ ישראל ואחרי נפילתו של דוד רזיאל היה חבר הוועדה שניהלה את הארגון הצבאי הלאומי. ב1942 התגייס לצבא הבריטי.