אל דניאל סירקיס,/1 תל אביב
פאריס, 27 במארס 1934 עברית

אדוני הנכבד מאוד,
תודה רבה על ספרו הציונות במיצר./2 יסלח-נא אחורי בהודותי לו על המתנה הנעימה, אבל רציתי קדם כל 'לעלעל'
בספר -
כי לקרוא ספר רציני בא פן רציני אין ביכלתי כעת, ואת הסבות אדוני מבין./3 אין צרך שאגיד לאדני את מה
שהוא בעצמו יודע - כי מצאתי בספר קטעים הרבה 'דיע זיע מיר אויס דער זעעלע געשפראכען האבען'./4 מכל הק בץ נובעת איזו רוח של י שר-לב ושכל ישר, דבר יקר-מציאות בימינו, ושיש בו אותה סגולה אשר אנגלי יקרא לה ‘refreshing’./5
הנני שמח להזדמנות זו, להגיד לאדוני עד כמה מחשיבים כלנו את עזרתו המוסרית והפוליטית שהושיט אדוני פעמים רבות לחברינו הנרדפים בארץ./6
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 דניאל סירקיס – Sirkis (רזגירז', מחוז לודז' 1882-ירושלים 1965); עסקן ציוני מראשי ה'מזרחי'. עלה לארץ ישראל ב1925. ראש ועד הקהילה בתל אביב (תרצ"ג-תרצ"ט), חבר הוועד הפועל הציוני, חבר הוועד הלאומי. מחותמי מגילת העצמאות.
2 קובץ מאמרים בענייני דיומא. הספר יצא לאור בתל אביב בשנת תרצ"ג.
3 בשל העיסוק האינטנסיבי בפרשת רצח ארלוזורוב.
4 גרמנית: die Sie mir aus der Seele gesprochen haben – שביטאו את רעיונותיי.
5 ריענון.
6 במאמרים שפרסם לאחר רצח ארלוזורוב דחה סירקיס את הטלת האשמה על ברית הצה"ר ('בגנות העלילה', המטרה, ו' תמוז תרצ"ג), הוקיע את השמאל על ניצול הרצח למאבק פוליטי ומחה על הכתמת שמו של סטאבסקי בטרם הוכחה אשמתו ('מהמזימה הגדולה', המטרה, י"ג תמוז, תרצ"ג). כמו כן גינה את ההתנפלות של חברי מפא"י על בית"רים (הנוטע, כ"ז טבת תרצ"ד) וכו'.