אל מרים כַהַן, וארשה
פאריס, 11 במארס 1934 רוסית

מארוסיה,
אינני מרוצה מן הדברים שכתבתי לך./1 אינני רוצה כלל שתתעלמי ממני. כנראה שגם עצביי מתחילים בסופו של דבר להתרופף, והיד כותבת בהשפעת הלך רוח המתנדף ביום המחרת. 'תעודת הלידה' מתחילה לתת את אותותיה, או שבאותו היום הגיעו מים עד נפש: פרשת סטאבסקי, שלילת סרטיפיקטים מהנוער שלנו,/2 הכאות יום-יומיות של אנשינו בארץ, ומאה דאגות נוספות, לרבות מאתיים דאגות אישיות... אי פעם זה ייגמר בטוב. בינתיים אל תתעלמי ממני וכתבי לי; אל תשימי לב יתר על המידה לתוכן הדיו שבתשובתי, הנשמה שלי טובה בהרבה מהדיו שלי.
שלך, ו' ז'

הערות:
1 איגרת אל כהן מ' 4.3.1934 .
2 מחברי בית"ר (איגרות אל יעקבי ש' 15.2.1934 ו- 26.2.1934 , הערה 5).