אל ישראל רוזוב, תל אביב
פאריס, 9 בנובמבר 1933 רוסית
אישי
ישראל אנשלוויץ' יקירי ואהובי,
אל תראה לאף אחד את המכתב הזה, אך התפנה לרגע וכתוב לי: כלום יש תקווה ששוב תעבוד אתנו?/1 מרחוק נדמה לי, כי אחרי הקונגרס שאלת 'הבכורה'/2 אינה יכולה עוד להטריד אותך כמו מקודם: הרי אף אחד מההרצליאנים איננו יכול לרצות באמת, שנכיר בזכות הווטו של הנהלה ציונית כזאת על הפעילות שלנו.
עכשיו נפתחו לפנינו אפשרויות עצומות ומסחררות; אנחנו גדלים בהתמדה, יש לנו תכניות פעולה ברורות, שוררת התלהבות שלא היתה כמותה, קיימת אהדה כלפינו בקרב הציבור בכל ארצות אירופה. קשה לי לתאר עד כמה אני רוצה שתהיה עמנו.
אם הצטרפת כבר למחנה האחר,/3 סלח-נא לי על המכתב הזה וקרע אותו. אינני רוצה להעביר אליי מישהו משדה זר. ואולם אם עדיין לא החלטת, אני קורא לך.
אל תאמין לבדותות, שוויתרתי על העיקרון הדמוקרטי. בקאטוביץ התקוממתי נגד ההגמוניה של המיעוט - נגד העובדה שנציגיהם של 10% רצו לחנוק את הנציג של 90%; והרי הבחירות לקונגרס הוכיחו שהחישוב שלי היה נכון. אפשר להתווכח אם שיטת 'הפוטש' היתה ראויה, אבל אי אפשר להכחיש שנאבקתי על זכתו של הרוב, דהיינו על העיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה. אינני מתאר לעצמי עבודה שאיננה נעשית בחברותא. ואם אקבל מחר קול אחד פחות ממישהו אחר, אלך לשמש עוזרו או אצטרף לשורת החיילים מן השורה, ללא כל תחושה של עלבון. הלא אינך רשאי להאמין שלעת זִקנה אחזור בי מהעקרונות שעליהם גדלנו, ואיגרר אחר רעיון המנהיג, רעיון שאני בז לו עד כדי תיעוב.
התיישב וכתוב לי בדייקנות: היכן אתה? היכן בבקוב,/4 יבזרוב, אידלסון, דה-שליט/5 ואחרים? ייתכן שעוד אכתוב לבבקוב. מכל מקום, המכתב הזה נועד לך בלבד.
אני מחבק אותך ואת בני ביתך.
שלך, ו'
הערות:
1 האם תחזור לתנועת ברית הצה"ר?
2 מעמד הבכורה של ברית הצה"ר על פני ההסתדרות הציונית.
3 למחנהו של מאיר גרוסמן (ל'מפלגת המדינה העברית').
4 ראה איגרת אל בבקוב 9.11.1933 .
5 משה דה-שליט (איגרת אל הופמן 3.11.1924 , הערה 1). הצטרף ל'מפלגת המדינה העברית'.