מכתב זאב ז'בוטינסקי, אל מרכזי ברית הצה"ר

מספר האגרת : 1932

סימול התיק: א 1 - 2/ 23/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים, תיק א' (30/9/1933-1/7/1933) תיק ב' (13/11/33-1/10/1933) תיק ג' (18/10/1933-30/12/1933)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : הצה"ר. ועדים מרכזיים
תאריך האגרת: 30/10/1933
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\126674.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל הוועדים המרכזיים של ברית הצה"ר
וארשה, 30 באוקטובר 1933 עברית
סודי בהחלט
לכל מרכזי ברית הצה"ר,
לפי ההחלטות שנתקבלו בהתיעצות פראג/1 והחלטות הועד הפועל, תוסד מחלקה מיוחדת ע"י/2 הוועד הפועל שמטרתה תהיה: פעולת מגן נגד ממשלת היטלר בגרמניה והסכנות הצפויות מזה ליהדות ולעולם. את הנהלת המחלקה הזאת קבלתי על עצמי.
תכנית העבודה נכללת בתזכיר הרצוף למכתב. לפי תכנית (סכמה) זו, תפקידנו הראשון בכוון זה הוא: יצירת אותו המנגנון בקרב ברית הצה"ר אשר ינהל את כל הפעולה.
לשם זה נחוץ ליצור ע"י כל המרכזים הארציים מחלקות מיוחדות שיעמדו בקשר ישר עם המרכז בפריז, שיוציאו לפועל את הוראותיו ויספיקו לו את הידיעות הנחוצות לשם זה.
ברור לכלנו שהתנאי הראשון לעבודה הוא: יסוד רשת של משרדים ארציים. אחרי הווסדם נטפל גם ביצירת מחלקות בערי השדה החשובות.
זה הוא אפוא הצעד הראשון שהנני דורש מכם.
הנני מבקש שבמשך 7 ימים אחרי קבלת מכתבי זה, תיקרא אספת הועד המרכזי ליסד באותה ישיבה מחלקה מיוחדת או לכה"פ/3 לבחור במוּרשֶה מיוחד שיטפל בפעולת המגן. בבחירת המורשה הנ"ל יש לשים לב שזו תהיה אישיות בעלת מרץ, והעיקר שנוכל לסמוך עליה; אישיות שתעבוד באמת ותבא אתנו תו"מ/4 בדברים. תכף אחרי קבלת השם והכתובת של מנהל המשרד או המורשה הממונה, נמציא לו את ההוראות הדרושות.
הנני מעיר את תשומת לבכם, שבהוציאכם לפועל את הוראתי זו, אין לכם לע"ע/5 להביא בחשבון את הצד הכספי הקשור בפעולת משרדכם בעתיד. לע"ע עליכם רק להספיק לו את ההוצאות הקטנות כמו דאר, ניר וכו', ובעד שאר הענינים נבוא אנחנו אתו ישר בדברים (מובן שנצטרך להטיל עליכם בקשר עם פעולה זו, כמו עם שאר הפעולות הרביזיוניסטיות, התחיבויות כספיות. לזה עוד נשוב לדבר בהזדמנות אחרת).
אבל מינוי המורשה, או יסוד המשרד, צריכים אתם להוציא לפועל תו"מ ולהודיע לנו בהקדם האפשרי את השם והכתובת של המורשה או מנהל המחלקה.
הנני חושב למיותר להדגיש את החשיבות הגדולה של מכתבי הנוכחי והחוזר (תכנית הפעולה) הרצוף פה, ועליכם להתחשב עם הענין ולדון עליו בכובד ראש כעל ענין יוצא מן הכלל.
לתשובתכם הנני מחכה בימים הכי קרובים.
בברכת מלכות ישראל,
ז' ז'בוטינסקי
יש להעיר, כי עוד בימי הקיץ נוסדה כאן בפריז תחת השפעתנו והנהגתנו לשכה זמנית בשם: 'הוועד לשיתוף פעולה עם ידידי העם היהודי'.
עכשיו סגרנו את הלשכה הנ"ל ואת תפקידה לקחנו על עצמנו.

סודי בהחלט.
הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
מרכז ההגנה הכלכלית
תכנית העבודה לשנת תרצ"ד
בהתאם להחלטות של התיעצותי בפרג ושל הועד הפועל, על ברית הצה"ר לקבל על עצמה את תפקיד הכרוז והבסוס של פעולת החרם נגד הסכנה ההיטלראית.
לשם זה נוסד על ידי הועד הפועל מרכז מיוחד. במו"מ/6 בין מוסדות הצה"ר יכונה בשם 'מרכז ההגנה הכלכלית'; בקשרים עם כל יתר המוסדות - בשם: [

]./7
שורת התפקידים של המרכז המה:
א) ליצור 'מנגנון' ריביזיוניסטי מתאם - כלומר ליצור רשת לשכות ע"י/8 כל הועדים המרכזיים של ברית הצה"ר - ואחרי כן בכל הערים החשובות.
ב) להעשות למעשה למוסד הרשמי המקשר בין כל הסתדרויות בלתי מפלגתיות בעולם כולו (בלי כל שאיפה לנהל או להשתלט, אלא פשוט בעֵקֶב [בעקבות] לשכות הקשר שלנו).

ג) במשך הזמן [ליהפך] לגורם העיקרי בכל תנועת החרם העולמית.
כמובן, עלינו להגשים את שלושת התפקידים האלה זה אחר זה. אבל גם בשעה שנעסוק בגִשום שני התפקידים הראשונים, ננהל בכוחות עצמנו תעמולה לטובת החרם ונסדר מפעלי חירום.
הנה בקֵרוּב תכנית העבודה לשלשת התפקידים הנ"ל:
1. המנגנון.
(נובמבר 1933)
1) לשכות למגן כלכלי תוסדנה ליד כל הועדים המרכזיים בתפקידים דלקמן:
א) להוציא לפועל את הוראותיו של המרכז הפריזאי.
ב) להודיע למרכז את כל המתרחש בשדה פעולת החרם.
ג) לחדור אל כל הסתדרויות החרם הבלתי-מפלגתיות (בארצן), ולעזור ליצירת הסתדרויות חרם חדשות.
2) עוד בהתחלת נובמבר יגש המרכז להוצאת בולטין בשפות שונות, אשר יכיל אינפורמציה מפורטת על מהלך תנועת החרם בעולם כולו. הבולטין יִשָלח לכל הסתדרויות החרם החשובות ולכל יתר המוסדות והארגונים - מדיניים גם כלכליים - אשר עלולים למלא תפקיד במפעל החרם, וכמו כן לכל העתונים החשובים, יהודיים כלא יהודיים.
המרכז יבא גם בקשרי מכתבים תדירים עם כל הגורמים שיוכלו באיזה א פן שהוא לעזור לו בתפקידיו, ובכלל ייצר אתם מגע ומ"מ9 תמידי.
המרכז יפרסם בשפות אחדות קובץ המוקדש לפעולותיה השונות של תנועת החרם.
2. מוסד עולמי של קשר.
(דצמבר 1933 עד לפברואר 1934)
במשך שלושת החודשים האלה יש להרגיל את היהדות לרעיון ולעובדה, שהמוסד היחידי המקשר את כל הסתדרויות החרם
בעולם כולו ואשר אתו אפשר להתיעץ בכל השאלות הנוגעות לחרם - הוא מרכזנו עם לשכותיו הארציות (כאמור לעיל - תקראנה הלשכות האלה כלפי חוץ, ביחסיהם עם המוסדות היהודיים והבלתי יהודיים בשם:
[

]./7
באופן זה יתקים מעצמו המעבר הטבעי ל'דרגא' השלישית.
3) גורם עיקרי.
(עוד בפברואר 1934)
בכל אמצעי הפעולה המפ רטות כאן נוכל בודאי להשתמש עוד קודם, אפילו עוד בתחלת עבודתנו, אבל לידי הקיפם המלא יוכלו להגיע רק כאשר יכירו אותנו כגורם הראשי בפעולת החרם העולמית.
הפעולה תתבטא בעיקרה באמצעים דלקמן:
(1) תעמולה.
א) סדור שטתי של אספות עם המוניות.
ב) הרצאות ומאמרים בעתונות (יהודית ולועזית).
ג) כנוסים משותפים. ועידות הדדיות של הסתדרויות לחרם.
ד) תערוכות של תוצרת בלתי גרמנית (הערה: חושבים לסדר תערוכה גדולה בקשר עם הועידה העולמית הששית של ברית הצה"ר).
(2) ארגון פעולת החרם.
א) יצירת ברית עולמית למען החרם, עם סמל מיוחד לחבריה.
ב) לארגן, לפי צורך השעה, 'משמרות בטיחות'.
ג) להמציא לבתי המסחר המשתתפים בפעולתנו מודעות קיר מתאימות (למשל: 'כאן נמכרות רק סחורות של ארצות ידידותיות').
ד) לפרסם בקביעות רשימות שחורות (עמודי קלון) של מפירי חרם.
(3) הביסוס הכספי של החרם.

א) ליצור אפשרויות של אשראי לאקספורטרים ואימפורטרים וגם לסוחרים בסיטונות ולאחרים, ובכלל לאלו הזקוקים לעזרה כספית בגלל עברם מסחורות גרמניות לסחורות אחרות (האמצעי העיקרי לכך הוא: תיווך בינם לבין [
]/5 באמצעותנו).
ב) לעזור בכל מקום שאפשר, ליצירת בנקים מיוחדים לאשראי ממין זה.
(4) תוצרת הארץ.
בהגשמת כל המפעלים הנ"ל, נשתדל לעזור בהפצת תוצרתו של הישוב העברי בארץ ישראל.
(5) השפעה מדינית.
על הצד הזה, החשוב מאד, של פעולתנו נדון בפרטיות בהזדמנות הבאה.

מטרתו תהיה: להשתתף בגִלמוד (איזולציה) של המשטר ההיטלראי.

הערות:
1 בקדם-ועידה שקיימו צירי ברית הצה"ר במהלך הקונגרס הציוני ה18, שהתקיים בפראג (איגרת אל יעקבי ש' 19.6.1933 , הערה 11).
2 על ידי.
3 לכל הפחות.
4 תכף ומיד.
5 לעת עתה.
6 במשא ומתן.
7 כך במקור.
8 על יד.
9 ומשא ומתן.