אל שלמה יעקבי, לונדון
וישי, 20 בספטמבר 1933 אנגלית
ס' ל'/1 היקר,
רב תודות על מכתבך./2
1. סבורני שה' ס'/3 צודק בהחלט, בהציעו לשמור את טיעוני ההגנה למשפט עצמו. ואולם העצה הטובה הזאת נכונה, כמו בדרך כלל כל העצות,/4 בתנאי שבכוונתו לנסוע לארץ ישראל. וָלא - יש להפקיד את שיקול הדעת בידי האנשים הנמצאים שם.
2. לפיכך אני מציע, כי במקרה שהוא יחליט לנסוע, יודיע על כך לעורכי הדין הארץ-ישראליים וייטול את הפיקוד לידיו.
3. נטייתו שלא לנסוע מוקדם מדי (אם הוא ייסע לא"י), נראית לי הגיונית ביותר. בלונדון ניתן לאסוף מידע רב על אודות תקדימים וכו', שלא ניתן להשיגו במקום אחר. מצד שני, ההליכים הרשמיים הכרוכים בקבלת הזכות לשמש סנגור עלולים לגזול זמן רב. לכן אני מציע, שהוא יימצא במקום חודש ימים לפני פתיחת המשפט.
4. נוסח המברק שאתה מציע ('שאלת נסיעתו של ס' תידון רק לאחר ההתחייבות' וכו') ייראה כמטעה אם הוא מתכוון לסרב, ועלול לרפות ידיים אם הוא מתכוון לנסוע. אני מעדיף להמתין לתשובתו החד-משמעית של ס'*, ורק לאחר מכן יש לשלוח מברק בהתאם.
הבוקר קיבלתי מכתב מה' ס'/5 ואשיב לו בנפרד.
מיטב הברכות לכולכם. כאן ובפאריס הכול כשורה.
שלך תמיד,
ו' ז'
*המברק של ויינשל/6 הוא כנראה עניין של טקטיקה - אני יעצתי לו להפציץ במברקים. לכן ספק אם יש להבין כלשונה את הדרישה להחיש את בואו./7

הערות:
1 סולומון לבוביץ'.
2 המכתב לא נמצא.
3 שהוראס סמואל.
4 במקור: Eitzes.
5 המכתב לא נמצא.
6 איגרת אל יעקבי ש' 12.8.1933 .
7 שני המשפטים במקורם ברוסית.