כרוז זאב ז'בוטינסקי - מוקאצ'בו, אל בית"ר צ'כוסלובקיה

מספר האגרת : 1791

סימול התיק: א 1 - 2/ 23/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : בית"ר, צ'כוסלובקיה
תאריך האגרת: 10/05/1933
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : צילום
מקור האגרת: י. הלוי, תולדות בית"ר בצ'כוסלובקיה

קבצים מצורפים

a 1 letters\125339.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל בית"ר צ'כוסלובקיה, פראג
מונקאץ', 10 במאי 1933 עברית/1
אל כל הבית"רים ברפובליקה הצ'כוסלובקית,
לפני שאני עוזב את ארצכם, רוצה אני להפרד מכם. ביחוד רוצה אני להפרד מאותם החברים שלא זכיתי לראותם מקרוב ולדבר אתם. בית"רים רבים, בחורים ובחורות, ביחוד מסלובקיה ומקארפאטורוס, באו ממרחקים כדי למסור לאורחם דרישת שלום מקנניהם, ורק הסיבה הטכנית הפשוטה, שכל אולם יש לו קירות אבן שאי אפשר להרחיבם, הפריעה גם לי וגם להם לראות זה את זה.
לאותם ידידי הצעירים הבלתי נראים, לאלה דוקא רוצה אני למסור כאן ברכת תל-חי מיוחדת. רוצה אני להגיד להם, שאולי לא כל כך חשוב אם אנו שומעים באזנינו ורואים בעינינו. אפשר שביני ובינם קים מעין 'טלגרף אלחוטי': אני שומע מה שהם חושבים, והם מרגישים מה אני חושב. והרי שנינו רואים באיזה כוח כביר וענקי הולכת וגדלה התנועה, החיה בשם הרצל ותרומפלדור.
אפשר שאחדים מהם היו רוצים לשמוע באוזניהם את 'הסיפור' על עשר השנים הבאות - על בנין המדינה העברית - שספרתי כאן בערים אחדות. מתנגדינו אומרים שאין זה כלל סיפור, אלא אגדה. ייתכן. הרי הרצל אמר פעם: 'אם תרצו אין זו אגדה'. וכך הוא הדבר באמת, כי הסיפור שסיפרתי אינו אלא מהדורה חדשה של המקור שלו. הוא איננו 'שלי', אינני יכול להתגאות בו.
אבל ישנה 'אגדה' שאני נמנה על מחבריה ועליה גאותי. היא כבר קיימת בחיי המציאות. שמה של 'אגדה' זו הוא 'בית"ר'. בית"ר עצמה היא האגדה היפה ביותר שהתרחשה בפעם הראשונה מזה דורות רבים בחיי היהודים. הרצל היה מאושר אילו זכה לראותה. היא עודנה בראשיתה, עדיין רחוקים אנו מאותה בית"ר שעליה להתפתח לאט לאט: דור השחרור העברי, הדור של האזרח בן החורין במדינה היהודית. אבל זו התחלה יפה, ראויה לשמה ומבטיחה רבות.
תל-חי, אחיות ואחים צעירים! תל-חי, בני רוחם של הרצל ותרומפלדור, ובמקצת גם בָּנַי שלי!
זאב ז'בוטינסקי
הערות:

1 בידנו שני נוסחים של האיגרת: עברי ויידי. הנוסח העברי פורסם בשתי גרסאות: בעיתון חזית העם (ב16 ביוני 1933) ובספר תולדות בית"ר צ' ס' ר' מאת יהושע לוי (תל אביב תשכ"א, עמ' 63 - 64). מכיוון שהגרסה האחרונה היא בלשון ימינו, סביר להניח שהיא תורגמה מן הנוסח היידי. האיגרת המתפרסמת כאן היא לפי הנוסח העברי שפורסם בחזית העם.