אל נציבות בית"ר פולין, וארשה
פראג, 5 במאי 1933 עברית
כב' נציבות בית"ר, ורשה
אדוני הנכבדים,
'המכתב הגלוי' שהדפיסו הה' יוז וכו' בהיינט מיום 2 דנא הוא מעשה נבלה,/1 אבל ק דם כל יש לדעת מה קרה באמת.
א) האם באמת הכו אנשי בית"ר את מר בֶלו ברוב/2 וגם 'נשים מהקהל'?
ב) מה היא 'הפקודה' מיום 26 למרץ שהובאה במכתב? אני בטח לא הוצאתי פקודה כזו. עצם הרעיון, שלא כדאי כעת להתווכח עם אלה מאנשי הצה"ר שהם מצדדים ב'לונדון',/3 הוא רעיון בריא - עתה צריך להתווכח עם 'השמאל' ושותפיו; אבל אני לא הייתי כותב 'אל תתווכחו עם הצה"רים', כי הלא גם בית"רים הם צה"רים.
נא לעשות חקירה בנוגע לשתי השאלות ולהודיע לי מה עשיתם בכלל בדבר ההתנפלות המאוסה הזאת./4
שלכם, ז' ז'

הערות:

1 במכתב גלוי אל ז'בוטינסקי בחתימת ברנארד יוז, ברוך ויינשטיין, יהושע דראליץ', משה לייזרוביץ ומ' מארקוס - תומכיו של מאיר גרוסמן - קָבלו הכותבים על ההפרעות של חברי בית"ר בעצרות עם של גרוסמן ותומכיו (היינט, 27 באפריל 1932; ולא כפי שציין
ז'בוטינסקי באיגרתו: 2 במאי).
2 ח' י' בלו ברו ב (Belobroff) היה תועמלן מטעם המזכירות המיוחדת שהוקמה על ידי מאיר גרוסמן בווארשה.
3 בגרוסמן ובנאמניו בלונדון.
4 בכרוז שפרסמה נציבות בית"ר פולין בשם זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, נקראו הבית"רים לנהוג כלפי כל חברי הצה"ר, לרבות חברי האופוזיציה, ברוח איגרתו של ז'בוטינסקי מ22 במארס 1933 (איגרת אל חברי בית"ר 22.3.1933 ). חברי בית"ר נתבקשו לגלות 'יחס אצילי וחדור רגש אחווה כלפי כל חבר הצה"ר וכלפי כל קבוצה בתוך הצה"ר'. הנציבות הזהירה, שכל פגיעה בהדר הבית"רי תגרור הוצאה משורות התנועה של יחידים או אפילו של קינים שלמים (מ"ז, א1/23/1, 7 במאי 1933).