מציין שהמועצה העולמית של הצה"ר בקאטוביץ נתפזרה ללא החלטות,
בשל חילוקי הדעות בוועה"פ בשאלת הבכורה של משמעת הצה"ר, ובשאלת
הרכבו של הוועד הפועל; זה גרם לשיתוק המוסד העליון של התנועה,
וצפויה סכנת תבוסה הן בשטח הפעילות המדינית העצמאית, והן
בבחירות לקונגרס הציוני ה-18. מוסיף שכנשיא הצה"ר החליט, נוכח
המצב שנוצר, ליטול על עצמו את ההנהגה המעשית של התנועה, על מנת
להוציא לפועל את המשימות הדחופות, ושלצורך זה מינה מזכירות
זמנית, לטיפול בפעילות המדינית העצמאית, ומורשון זמני של
האיגוד המיוחד, לטיפול בעניינים הקשורים בהסתדרות הציונית.
מוסיף עוד שמתוך התחשבות ברצון הרוב בתנועה, החליט לשקול את
השקל, ולהציג את מועמדותו כציר לקונגרס ה-18, ולפנות לחברי
הצה"ר, להירתם למאבק להבטחת סיעה חזקה בקונגרס, לשם הבראת
ההסתדרות הציונית. מדגיש שרצון התנועה היא שהדריכה את צעדיו,
ושההדים המגיעים מא"י ומיתר סניפי הצה"ר בעולם מעידים, שהרוב
המכריע של התנועה תמים דעים אתו. אולם כדי לשמור על שלימות
התנועה ואחדותה, החליט לערוך ב-16 באפריל מישאל בקרב חברי
התנועה בעולם, והוא פונה בזה אליהם בקריאה, לאשר את הנהגת
התנועה על ידו, עד לוועידה העולמית הששית של הצה"ר.