אל יעקב הופמן, ריגה
וארשה, 5 באפריל 1933 רוסית
יעקב איסאקוביץ' היקר,
סלח לי שלא כתבתי. הדברים שאני כותב עכשיו הם רשמיים ודחופים ביותר: שלח מיד אדם לקובנה, שימַנה קומיסר לצורך ביצוע משאל העם. כמובן שהוועד המרכזי/1 יסרב. לצערי אינני יכול לסמוך על הנציבות;/2 אפילו דיליון,/3 אף על פי שהוא נמנה עם תומכי הפרישה, חתם יחד עם כץ/4 על המברק שנשלח אליי: 'לאור הזעזועים הרציניים בבית"ר חייבים להגיע להסכם אפילו במחיר קרבן
יקר'./5 הודע להם, שלא אסכים להקריב קרבנות רעיוניים. אני תובע, כפי שתבעתי בקאטוביץ, הכרת הוועד המרכזי בבכורה/6 (יהיה הנוסח אשר יהיה) וצירופם של שלושה חברים./7 המשא ומתן על בסיס זה לא הניב לפי שעה שום תוצאות, אבל מ' אי'/8 נוסע מחר לווינה לשוחח על כך עם שטריקר. אולם משאל עם הוא הכרחי ונכון, ואני דורש לקיים אותו ללא תנאים. על ריגה לשלוח לקובנה אדם נמרץ, עשה זאת ללא עיכוב. אני מצרף את המינוי, רשום במקום המתאים את שם הקומיסר שלך.
תודה, ודרישת שלום לבני הבית ולכולם.
שלך,
ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 של ברית הצה"ר בליטא.
2 על נציבות בית"ר ליטא.
3 יחזקאל דיליון - Dilion (פטרבורג 1910 - סיביר 1942); לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר עם משפחתו לליטא. נמנה עם מייסדי בית"ר בליטא. מפקד קן בית"ר בקובנה. בוגר המחזור הראשון של בית הספר הימי של בית"ר בצ'וויטאווקיה. קצין ימי בספינת 'שרה א'. סגן מנהל המחלקה הימית של 'שלטון' בית"ר ונציב בית"ר ליטא. לאחר כיבושה של ליטא על ידי הסובייטים בשנת 1940, הוא נאסר, נשלח למחנה עבודה בסיביר ושם מצא את מותו.
4 מרדכי כץ (איגרת אל כץ מ' 3.9.1931 , הערה 1). באותה עת היה נציב בית"ר ליטא.
5 המברק לא נמצא.
6 של המשמעת הרביזיוניסטית.
7 לוועד הפועל של ברית הצה"ר (איגרת אל גרוסמן 22.3.1933 , הערה 1).
8 מאיר איליץ' גרוסמן.