אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 23 בנובמבר 1932 גרמנית
לכבוד סגן הנשיא מ' גרוסמן,
חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר/1
חבר נכבד מאוד,
במהלך המושב האחרון של הוועד הפועל הציוני הועלתה בלונדון השאלה, אם החברים הרביזיוניסטים בוועד הפועל הציוני צריכים לתמוך בחלק מהחלטות 'המשמעת' של הוועד הפועל הציוני./2 מר שטריקר הסביר לי שהצבעה כזאת היא צעד טקטי בלבד, וכי לגבי דידו ולגבי כל הנוכחים תהיה גם בעתיד עדיפות למשמעת הרביזיוניסטית על פני המשמעת של ההסתדרות הציונית. דומני שכל הנוכחים, ובהם גם חברי הוועד הפועל שלנו המכהנים היום, תמכו בעמדה זו.
גם בווינה,/3 בעת הדיונים על החלטות המשמעת שלנו, הייתי סמוך ובטוח שנוסח ההחלטה שהוסכם עליה לבסוף (שאילתה - הצהרת שטריקר - החלטה) הובנה על ידי כולנו כשוות ערך לאישור הבכורה של המשמעת הרביזיוניסטית.
אשר לי, הסכמתי שהאישור ייעשה בצורה הנזכרת לעיל, שהרי לא רציתי להקשות על תִפְקוּדם של שוקלי השקל הרביזיוניסטים, בבואם להגן על מעמדם בתוך ההסתדרות הציונית: בכורה/4 כדבר המובן מאליו שלא הוכרז עליה במפורש, מספקת לאויבי האיגוד הנפרד/5 פחות סיבות להתקפה מאשר הצהרה פורמלית על בכורה. לפיכך גם נמנעתי מלהזכיר את שאלת הבכורה בכללותה במאמרי על תוצאות הוועידה בווינה, שפורסם בראזסווייט (הוא ראה אור לאחר הוועידה)./6
ואולם, ייווצר מצב שונה לגמרי, אם הדבר המובן מאליו שלא צוין במפורש יוכחש במישרין ובפומבי, וזאת על ידי אחד מנכבדי הברית הראשונים במעלה.
מר גרוסמן כותב בהיינט של וארשה (גיליון 229, 13 בנובמבר)/7 ובהעולם (גיליון 44, 17 בנובמבר):/8
'אינני רואה שישנה פעולה מדינית אשר הרביזיוניסטים יעשוה ולא עשוה לפני קאלֶה ווינה'. '... בתור חבר בשני ארגונים פוליטיים/9 הפועלים על בסיס של התנדבות, הנני מוכן למלא את החובות שהם מטילים עליי. ואולם אין אני מכיר בבכורה של ההסתדרות הציונית, כשם שלא אכרע ברך לבכורה של ברית הצה"ר'.
במקרה דנן אין חשיבות לכך, שמר גרוסמן לא פרסם את ההצהרה הזאת באופן רשמי כסגן נשיא של הברית, אלא כ'חבר של שני גופים פוליטיים'. התבטאויות כאלה מחייבות את אומרם (או שפוטרות אותו מהחובה), כאשר הוא אומר: 'אני אינני רואה עצמי כפוף לבכורה של הברית', וזאת בשעה שהוא מכהן כסגן נשיא הברית.
ההצהרות הללו סותרות בראש ובראשונה את ההחלטה של ועידת וינה, שיש לנקוט פעילות מדינית עצמאית בתחום שעד כה טרם פעלנו בו, דהיינו הפטיציה.
שנית, משמעותן של ההצהרות הללו היא, שאפילו בעיני חבר הוועד הפועל וסגן נשיא הברית אין עדיפות מוצקה למשמעת של הברית, במקרה שתיווצר סתירה בין הוראות ההסתדרות הציונית לבין ההוראות של הברית (למשל: פטיציה).
כך לא תוכל הברית להתקיים, ולזה לא אתן את ידי. אחת מן השתיים: אם דבריו אלה של גרוסמן הם ביטוי להכרתו, אזי אין הוא יכול להיות חבר הוועד הפועל. ואם החברים האחרים תמימי דעים עמו, אז אין עוד לברית ועד פועל. אולם אם אין זו אלא צורת דיבור של 'הסתייגות סמויה'/10 ו'שבועה לפי מנהג היהודים',/11 אזי שיטה כזאת היא בעיניי בלתי מוסרית, הן כלפי הברית הן כלפי ההסתדרות הציונית. אמנם אינני מוסמך להטיף מוסר לא לוועד הפועל ולא לברית; ואולם בתנועת הנוער בית"ר אני מחויב לא לסבול חוסר כנות מסוג זה, ואהיה נאמן לחובה זו באופן פעיל.
זה ניסיוני האחרון. לא תצמח שום תועלת אם אזמין את עצמי לישיבת מליאה של הוועד הפועל לפני שעניין זה יובהר. אני עצמי אין לי עוד מה לתרום להבהרת העניין. 'פשרות' נוספות הן חסרות סיכוי, שכן הפשרות הרבות שקדמו לא הועילו כלל. רק החברים שוקלי השקל יכולים להכריע בנושא: רק הם עצמם זכאים - אך גם מחויבים - לומר לי עתה סוף סוף אם הבנתי נכון את משמעותם של ההסכמים שלנו בקאלֶה, בלונדון ובווינה, או שלא הבנתי אותם.
אם לעומת זאת יוכח, שחברי הוועד הפועל מכירים בזכות הבכורה של המשמעת הרביזיוניסטית, יהיה צורך למצוא דרכים לביטול הצהרתו של גרוסמן, למנוע הישנותן של תקריות כאלה ולהבהיר לברית כולה, שהוועד הפועל שלה יוציא אל הפועל את החלטות הוועידה בכל הנסיבות, גם אם ההסתדרות הציונית תנסה להטיל 'וטו'.
והיה אם לעומת זאת יוכח שחברי הוועד הפועל אינם מכירים בזכות הבכורה של המשמעת הרביזיוניסטית, או שהם רואים זכות לעצמם להכחיש בפומבי את קיומה של הבכורה הזאת - אזי שיתוף הפעולה בינינו יהיה בלתי אפשרי.
אהיה אסיר תודה לך אם תשיב מיד. מכל מקום, לפני נסיעתו של מר גרוסמן לארץ ישראל.
ברצוני להוסיף את הדברים הבאים:
אני מכחיש בשאט נפש חשדות כלשהם, שאני מבקש כביכול ליצור פרובוקציה שתביא להוצאת הרביזיוניסטים שוקלי השקל מן ההסתדרות
הציונית. אדרבה, עד לפני זמן מה התכוונתי בכל מאודי לסייע לאיגוד הנפרד במערכת הבחירות הקרובות לקונגרס. ואולם לַכּול יש גבול, ולאיגוד הנפרד אין זכות לשלם מחיר תמורת קיום מעמדו בתוך ההסתדרות הציונית, אשר מאיימת לגרום אי-סדר ודמורליזציה בברית.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי


1 איגרת זהה נשלחה אל כל חברי הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
2 במושב הוועד הפועל הציוני, שהתקיים בלונדון בימים 28 ביולי עד 9 באוגוסט 1932, הוחלט ברוב קולות, שחובת המשמעת כלפי ההסתדרות הציונית עדיפה על חובת המשמעת כלפי כל ארגון ציוני אחר (דין וחשבון האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית לקונגרס הציוני ה18 ולמועצת הסוכנות היהודית בפראג, לונדון 1933, עמ' 49^50).
3 בוועידה העולמית החמישית. שהתקיימה בווינה בימים 28 באוגוסט-^3 בספטמבר 1932.
4 בכורה למשמעת הרביזיוניסטית לעומת המשמעת של ההסתדרות הציונית.
5 של הרביזיוניסטים שוקלי השקל.
6 איגרת אל ליכטהיים 9.10.1932 , הערה 9.
7 מאיר גראָסמאן, 'דיסציפלין "פרימאט" שכל הישר'.
8 מאיר גרוסמן, 'משמעות "פרימט" השכל הישר'.
9 ההסתדרות הציונית וברית הצה"ר.
10 במקור בלטינית: 'reservatio mentalis'. מפאת האיסור לשקר שהטילה הכנסייה,
פשט בימי הביניים הנוהג, שבעת מתן שבועה, הצהרה או הבטחה, ייחס לעתים הדובר משמעות סמויה לדבריו; באופן שלצד השני לא היתה האפשרות לעמוד על כוונתו האמיתית.
11 במקור בלטינית: 'more judaico'. הביטוי במלואו: 'juramentum more judaico'. שבועה משפילה שנכפתה על היהודים בערכאות נוצריות, מימי יוסטיניאנוס (531) ועד לזמן החדש, מכיוון שנחשדו בחוסר אמינות.