מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל ריכארד ליכטהיים - ברלין

מספר האגרת : 1607

סימול התיק: א 1 - 2/ 22/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : ליכטהים ריכרד
תאריך האגרת: 03/07/1932
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : צילום
מקור האגרת: הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

קבצים מצורפים

a 1 letters\123076.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל ריכארד ליכטהיים, ברלין
פאריס, 3 ביולי 1932 גרמנית
ליכטהיים היקר,
שלחו לי העתקים של שני מכתביך./1 חשוב לי מאוד להבין אל נכון את הלך רוחך. לפיכך הרשה לי לשאול שאלות אחדות. אני מקווה שתאמין לי שאינני משתמש בשאלות אלה בתור פולמוס מוסווה, אלא אני באמת מבקש רק להבין את הכיוון של הלך המחשבה שלך המסתמן לאחרונה. אם תוכל להשיב לי על השאלות הללו, או על אחדות מהן, אחת לאחת, זה יהיה מעשה מאוד ידידותי.
1. אתה רוצה שכולנו יחד נמשיך לשאוף לכיבוש ההסתדרות הציונית, דהיינו לביטול הפשרה של קאלֶה. שְאֵלָתי היא: האם אתה רואה זאת כמגמה המוגבלת בזמן או שמא כמגמה שאיננה מוגבלת בזמן? למשל: אני מכיר כמה וכמה חברים לדעה (לא בהנהגה) שידרשו ממני, כי בקונגרס ה18 אעשה במלוא כוחותיי ניסיון אחרון בכיוון הזה; והיה אם הדבר לא יעלה יפה, אזי העניין יסתיים וכולנו נייסד את ההסתדרות הציונית העצמאית./2 באופן תֵאורטי אפשר לדחות את מועד היעד עד הקונגרס ה19 או בחמש שנים נוספות וכו' וכו' - אינני מדבר על מספר השנים. אני רק שואל: האם על פי תפיסתך יש להגביל את הדבר בזמן?
2. 'כיבוש': אומרים לי שזה מונח גמיש, וגם השתתפותם של רביזיוניסטים אחדים בהנהלה הציונית, בתור מיעוט ובתנאים מסוימים, ייחשב לכיבוש. שאלתי היא: מהו פחות או יותר קנה המידה שלך לכיבוש? האם זה רוב? האם זו מחצית? או שמא זה עניין של פרוגרמה? אם כך, התוכל להבהיר לי אילו נקודות בפרוגרמה הן לגביך בבחינת תנאי בל יעבור?/3
3. אם קאלֶה יבוטל, הרי תביעתנו לצעדים מדיניים עצמאיים תהיה בלתי-חוקית. כאן מתעוררת אפוא השאלה: האם אתה סבור שפעילות מדינית מסוג זה בכל זאת תוצא אל הפועל, על אף הישארותנו בהסתדרות הציונית, או שיש להפסיקה?
4. הזיקה לאנגליה: ממכתבך לא נתחוורה לי עמדתך. א) האם אתה דוגל בעמדה שאין להזכיר בפומבי את שאלת 'החלופות', אבל מותר יהיה לפעול למען אפשרות כזאת? ב) או שהנך דורש שהברית/4 תאמץ את הזיקה לאנגליה כעיקרון, ותצהיר שהיא דוגלת במנדט הבריטי?
5. אחימאיר וכו': דהיינו, צורות בלתי חוקיות של פעילות פוליטית./5 סבורני שכולנו מסכימים, כי אסור שדבר כזה ייעשה אי פעם בשם הפירמה של ברית הציונים הרביזיוניסטים. ככלות הכול, אף פעם לא נעשה הדבר בשם הפירמה הזאת, כי אם בתור 'נוער לאומי', 'בריונים' וכו'. שאֵלָתי היא אפוא: האם אתה דורש שהברית תגנה מעשים כאלה אחת ולתמיד? האם אתה דורש שאנשים העוסקים בכך (גם אם זה לא נעשה בשם הפירמה הרביזיוניסטית) יוצאו מן הברית?
אני חוזר ומבקש את סליחתך על כל השאלות האלה. דַמֵה-נא בנפשך שאנו מפטפטים
באופן ידידותי, ואני שואל את כל השאלות בעל פה. אני מצפה בקוצר רוח לתשובתך, ואשמח מאוד אם זו תקל על המשך הבירורים.
ברכות לבביות,
שלך, ו' ז'בוטינסקי
מכיוון שאינני יודע את כתובתך החדשה, אני שולח את המכתב הזה באמצעות גרוסמן.
6 ביולי
זה עתה הגיע מכתבך,/6 לפיכך אני שולח את המכתב הזה היישר לכתובתך. אתה כותב: ב27 ביולי./7 האין זה זמן קצר מדי - יום אחד לפני ישיבת הוועד הפועל הציוני - לדיונים מסוג זה?

1 המכתבים לא נמצאו, ואולם תוכנו של אחד מהם, שז'בוטינסקי התייחס אליו בהמשך, פורסם בהיינט ב12 ביולי 1932 (ראה איגרת אל ליכטהיים
20.7.1932 , הערה 2). במכתבו הציג ליכטהיים ארבע דרישות אולטימטיביות: ביטול החלטות קאלה, קביעת עמדה ברורה כלפי אנגליה, הוצאת 'ברית הבריונים' בארץ ישראל משורות המפלגה ונכונותה של הנהגת הצה"ר להצטרף להנהלה הציונית. ראה מכתב הוועד הפועל אל ליכטהיים מ14 ביולי, שמובעת בו טרוניה על פרסום המכתב בעיתונות (מ"ז, ג32/6/2).
2 במקור: U.Z.O. (Unabh?ngige zionistische Organisation).
3 במקור בלטינית: sine qua non
4 ברית הצה"ר.
5 פעילות של 'ברית הבריונים' (איגרת אל גרוסמן 3.7.1932 , הערה 7).
6 המכתב לא נמצא.
7 על פי ההקשר הענייני, הציע ליכטהיים לקיים דיון עם ז'בוטינסקי ב27 ביולי 1933, כדי ליישב את חילוקי הדעות ביניהם.