אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 9 במארס 1932 רוסית
מאיר איליץ' היקר,
אני מחזיר לך את הדוגמה של הדינר. סלח-נא - לא עמדתי על כך שזו דוגמה, סברתי שזה אחד הדינרים.
2. באופן כללי אני מרוצה מן המסע./1 בהולנד הגיבה העיתונות של הגויים/2 במיוחד למסיבת העיתונאים שבה התלוננתי בעיקר על האנגלים, המכריחים את הנוער שלנו לנוע בדרכים מסוכנות/3 ומסייעים לקומינטרן פן-אסלאמי/4 וכו'. אני מקווה ששלחו לך קטעי עיתונים מאמסטרדאם. הציונים הרשמיים/5 התנהגו כאידיוטים מעיירות קטנות; פשוט התעלמתי מהם וגם הקהל נהג כך. לדעתי, הרביזיוניסטים המקומיים הם בהחלט בסדר גמור בתור בסיס. הסבר להם פנים.
3. אשר לנסיעה לאמריקה באפריל, אינני יכול אפילו לחשוב על כך. אני עומד בקושי על הרגליים; הגרון נפגע לגמרי. אל תוסיף לכתוב לי על כך, הדבר רק מצער את שנינו.
4. ליכטהיים צודק, גילוי הדעת/6 לא יעשה רושם גדול במקום כלשהו. אינני רואה צורך בסנסציות, אבל גילוי הדעת ילכד אותנו וזה העיקר. בהתחלה גם הפטיציה לא תהווה סנסציה, ואולם היא תהפוך בהדרגה לדבר ממשי.
5. אני מקווה ש'הביזיון'
עם הקַנטונים/7 אינו מפחיד אותך. אין כל ביזיון: התכנית קיימת, והגשתה לנו היא רק שאלה של זמן./8
6. אני מתכוון לפגוש הפעם את ניומן/9 ולהסביר לו פנים. ואולם אני מקווה מאוד שלא נלך לאחדות לאומית./10
מה שלומך? אני לוחץ את ידך בחזקה.
שלך, ו' ז'

הערות:
1 ז'בוטינסקי חזר ממסע הרצאות בבלגיה ובהולנד (29 בפברואר - 6 במארס 1932).
2 כך במקור, בכתב קירילי.
3 במקור באנגלית: along dangerous roads. כדי לעלות לארץ ישראל באופן בלתי לגלי.
4 ראה איגרת אל עורך הטיימס 8.1.1932 , הערה 6.
5 פעילי ההסתדרות הציונית בהולנד.
6 ראה איגרת אל גרוסמן 23.2.1932 , הערה 1. גילוי הדעת פורסם ב11 במארס 1932 על ידי הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
7 בתחילת 1932 נתפרסמו בעיתונות ידיעות על שיחות חשאיות בין ההנהלה הציונית לבין מנהיגים של ערביי ארץ ישראל על כינון קנטונים ערביים וקנטונים יהודיים בארץ ישראל. במסיבת עיתונאים, שהתקיימה ב28 בפברואר, טען נציג ההנהלה הציונית שהפרסומים הללו הם עו רבָא פָּרַח (העולם, 3 במארס 1932). למרות הכחשה זו, פרסם היידישה רונדשאו ב8 במארס את המאמר 'Abbas Hilmi dementiert' ('עבאס חילמי מכחיש') המאשש את דבר קיומן של השיחות על כינון הקנטונים.
8 במאמרו 'הקנטונים' (ראזסווייט, 28 בפברואר 1932) הסביר ז'בוטינסקי על מה ביסס את הנחתו (תרגום עברי: זאב
ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני לקראת מיפנה, בעריכת יוסף נדבה, תל אביב 1986, עמ' 23^26).
9 עמנואל ניומן (איגרת אל הרמן 18.2.1922 , הערה 3). בקונגרס הציוני ה17 הוא נבחר להנהלה הציונית ולהנהלת הסוכנות היהודית, והוחלט שהוא יכהן בהנהלה הציונית הארץ-ישראלית. בטרם יצא לארץ ישראל סייר בכמה מארצות אירופה, ובימים 10^11 במארס 1932 שהה בפאריס. ראה גם איגרת אל גרוסמן 9.3.1932 .
10 בריאיון שהעניק לכתב יט"א בלונדון לאחר הקונגרס הציוני ה17, הביע ניומן את בטחונו, כי למרות העמדה האופוזיציונית החריפה שנקטה ברית הצה"ר כלפי ההנהלה הציונית החדשה, אין לו ספק שניתן להשיג הסכם בין כל המפלגות בהסתדרות הציונית לעבודה משותפת (יידישה רונדשאו, 4 באוגוסט 1931).