אל יהושע השל ייבין,/1 ירושלים
פאריס, 9 במארס 1932 עברית
ידידי ד"ר ייבין,
תודה לו על המכתב./2 !?????/3 הנני שולח לו מאמר 'מקורי'./4
עד כמה שירשני כ חי הרעוע מאד, אוסיף לשלוח כאלה מזמן לזמן. מהמאמרים שאני כותב באידיש, אשלח לו תמיד העתקה בכל יום ה', כמו שאני שולח אותם להיינט (ושם יודפסו ביום ו' לשבוע הבא). אבל בשביל הראזסויט אני כותב ביד, בלי העתקה, ואין מי שיוכל להעתיק.
בנוגע ל'עצות' שבמאמרי: בכל זאת, אם יש רק איזו אפשרות לקבל אותן - בנוגע למתינות הביטויים בפרט - מאד אשמח אם תעשו ככה./5
הנני שולח ג"כ/6 העתקת מאמרי שיבוא בהיינט מחר (10 במארס),/7 אולי תספיקו להשתמש בו טרם יגיע הנומר/8 לארץ. אבל רק אם יש בו צורך. בכלל אין אתם 'מחויבים' לתרגם את ההעתקות שאשלח לכם, כי לעתים קרובות אני כותב להיינט דברים שאין בהם ענין לקורא בארץ ישראל.
בקשה בנוגע לתרגומים:
א) תמיד לסמן: 'תורגם על ידי N. N.',/9 הדבר הזה חשוב מאד בעיני.
ב) אל תרבו ב'שֶ'. ובכלל ב'שינין', כי אינני סובל אותם. וגם השתדלו להמנע, אם אפשר, ממונוטוניות: 'אנשים רבים מתנגדים לביטויים חריפים...', 'הילדות היפות שרות מנגינות נעימות...'. אני הייתי כותב: 'רבים התנגדו לחריפות הביטוי הזאת', 'הילדות - זו יפה וזו עוד יפה ממנה, ועל שפתותיהן מנגינות נועם'.
שלום וברכה לכולכם!
מוקירו,
ז' ז'בוטינסקי
בפרט וביחוד ימסור דרישות שלום ממני למר אחימאיר/10 ומר ליכטר./11 מבלי להסביר מדוע: בעצמם יבינו.

1 איגרת אל גפשטיין 12.6.1930 , הערה 8. עורך חזית העם. נמנה עם מייסדי 'ברית הבריונים' ומראשיה.
2 המכתב לא נמצא.
3 רוסית: אני שומע, היינו: אני מבין.
4 הכוונה למאמר 'חזית העם', חזית העם, 22 במארס 1932, הדן בערכו של העיתון ובתפקידו.
5 במאמרו הנזכר לעיל הציע ז'בוטינסקי לעורכי חזית העם, להקפיד על התבטאות מתונה ולדייק בדיווחים. אך הוסיף, שבעת הצורך אין להירתע מלהשמיע קול צעקה.
6 גם כן.
7 הכוונה למאמר 'דער צולהכעסניק, שראה אור בהיינט ב11 במארס. המאמר פורסם בחזית העם ב29 במארס בשם 'איש
ה"להכעיס"'.
8 הגיליון של ההיינט.
9 nemine notus (לטינית): פלוני אלמוני.
10 אב"א אחימאיר (איגרת אל גפשטיין 16.10.1930 , הערה 7). מראשי ברית הצה"ר בארץ ישראל. חבר הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, חבר אספת הנבחרים ומעורכי חזית העם. מייסדה של 'ברית הבריונים' ומנהיגה. עמד בראש הזרם 'המקסימליסטי' בברית
הצה"ר.
11 יהושע ליכטר - Lichter, שמו הבדוי: איש-ברוריה, (אוקראינה 1901^ירושלים 1958); עלה לארץ ישראל ב1921 והצטרף לגדוד העבודה. לאחר הקמת ברית הצה"ר הצטרף לשורותיה. נמנה עם ראשוני 'ברית הבריונים'. היה המו"ל של חזית העם ומנהלו. יזם את הקמתה של שכונת התקווה בתל אביב.