מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל אברהם יעקב ברוור - ירושלים

מספר האגרת : 1475

סימול התיק: א 1 - 2/ 22/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים, שלושה תיקים, (תיק א' 17/3/1932-5/1/1932) (תיק ב' 2/5/1932-18/3/1932) (תיק ג' 3/5/1932/-30/6/1932)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : ברור אברהם יעקב
תאריך האגרת: 22/02/1932
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\122254.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל אברהם יעקב ברוור,/1 ירושלים
פאריס, 22 בפברואר 1932 עברית
אדון ברַור הנכבד,
אתו הסליחה: לא כתבתי עדין את המאמר ע"ד/2 מפתו./3 סבוני סובבוני דאגות המטבח המדינאי ולהן הוכרחתי להקדיש את כל מאמרי בזמן הזה.
עתה מוכן הנני למלא את הבטחתי, אבל רציתי ק דם לשאול מאדוני עצמו: מה טוב יותר בעיניו - כי אכת ב כעת או באוגוסט, לפני התחלת שנת-הלמודים, עונה של קנית ספרים ומכשירי למוד? אעשה כעצתו והפעם בלי דחוי.
אם יוציא לאור מהדורה אנגלית, אולי ימלא בהזדמנות הזאת לקוי אחד, אשר אינני זוכר אם הערתי עליו בכתבי לו: חסר על מפתו מעבר 'אום-אֶש-שֶרְתְּ' (או 'שֶרְטְ') על הירדן, בקרבת יריחו צפונה - הוא המעבר שנכבש ב1918 ע"י הגדוד העברי, וא"כ/4 עברו דרכו לעבר-הירדן פרשי אַנזַק/5 ולכדו את הגלעד. באטלס שלי הרשיתי לעצמי להוסיף על השם הערבי את המלים בסוגרַים: מעבר הגדוד העברי. לפי דעתי, כדאי הדבר לא פחות מאשר ציוּן המקומות שם עשה ישו 'נסים' על המפות הנוצריות - הלא גם הגדוד העברי היה בבחינת 'נס' קטן.
הנני משיב לו את מכתב מר בֶהם./6 אשם האדם הזה גם הוא במַגנֶסיאדה/7 המרעילה את הר הצופים: הלא ברית-שלומי/8 הוא מן המין הכי גרוע. אך מה אועיל אם אגע בענין הזה במאמרי? מטיפי השְמד הלאומי שעל הר הצופים לא יקשיבו, ולא אצליח כי אם לקלקל את המאמר בפולמוס. אני רוצה להקדיש את המאמר לתפארת הקרטוגרפיה; גם בזה אכזיב את צפית אדוני, כי אינני מומחה למקצוע לגמרי, אבל בכל לבי אשתדל לכתוב היטב.
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 6.2.1924 , הערה 8.
2 על דבר.
3 מפת קיר של ארץ ישראל (איגרת אל ברוור 5.11.1931 ).
4 ואחרי כן.
5 Anzac (Australian and New Zealand Army Corps) - הגַיִס של חיילים אוסטרלים וניו-זילנדים שנלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
6 איגרת אל סוקולוב ו- פייבל [ 1910. 5. ?]
הערה 10. ערך את הירחון Pal?stina (1910^1912; 1927^1938). מכתבו לא נמצא. ואולם, ביָדענו שדגל בתפיסת העולם של 'ברית שלום', הוא כפי הנראה מתח ביקורת על המפה של ברור, שכלל בגבולות ארץ ישראל גם את עבר הירדן המזרחי.
7 גם אדם זה נוטה להשקפת העולם של יהודה לייב מאגנס (איגרת אל מאגנס 19.5.1914 , הערה 2), אשר עמד בראש האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים.
8 הדוגל באידיאולוגיה של 'ברית שלום' (איגרת אל קלינוב 22.10.1929 , הערה 4).