מביע תמיהה להתנגדות הנהלת הקרן הקימת לישראל למגבית קרן תל-חי
בי"א אדר, ומציין שתאריך זה הוצע ע"י חוגים המקורבים לקרן
הקימת לישראל. דוחה את טענות הנמען נגד עריכת מגבית קרן תל-חי
בי"א אדר, התוקף הרקע ההיסטורי של החג, המשמש גורם אופייני של
קרן תל-חי; מביע תקווה שבשאלה זו אפשר יהיה בכל זאת למצוא פשרה
לתועלתן של שתי הקרנות. מביע נכונות לחפש יחד עם הנמען, פשרה
מתאימה בעניין הקופסאות, שתספק את שני המוסדות. מסביר שאין קרן
תל-חי יכולה לוותר על אוסף כספים בעזרת הקופסאות, מפני שרוב
אנשי התנועה עניים הם, ואין ביכולתם לשלם את תרומתם בבת אחת.
דוחה את הנוסחה 'גבולות מקסימום הוויתור', שנוקט הנמען, ומעיר
שאי אפשר לנהל מו"מ, כשכבר בהתחלה מדברים על גבול המקסימום;
מוסיף שלקרן תל-חי יש הרצון לבוא לידי הסכם, ומקווה שגם הקק"ל
רוצה בכך. מציע להמשיך את המו"מ בע"פ, ומבקש שהנמען ימנה
באי-כוח בלונדון או בפריס, שינהלו את המו"מ עם באי-כוח קרן
תל-חי.