אל הוועד הפועל של ברית הצה"ר, לונדון
פאריס, 10 בנובמבר 1931 אנגלית

אדונים נכבדים,
בנוגע למכתבו של מר גרוסמן בעניין החלטותיכם מיום שישי שעבר:\1
1. התזכיר על 'המִפקָד': אני שמח לשמוע על הצעדים שאתם מתכוונים לנקוט. העניין חשוב במיוחד כניסיון ראשון להפיץ את הרעיון של אי-שיתוף פעולה, שמר גרוסמן הודיע עליו בריגה.\2
2. תכנית הפיתוח: ראוי בהחלט לדחות את העניין עד שהמנגנונים של הממשלה החדשה ושל בית הנבחרים ייכנסו לפעולה במלוא התנופה.\3 הסיבה היחידה להחשת התכנית: אם התכנית תרד מהפרק, זה יועיל להשמיע את הטענה שלתזכיר שלנו היתה יד בדבר. בעניין זה עשיתם עבודה מצוינת.
3. תל חי: אני עדיין נוטה לקבל מיד את התפטרותו של פ'.\4
הוועידה בפולין אינה ודאית, היא עשויה להידחות שוב ושוב.\5 לאיש שם אין פרוטה. אני רואה שהקורסים של בית"ר בווארשה, שדומני אף שכרו בית למענם, עדיין תלויים ועומדים. אנו מסתכנים באבדן הסיכוי המיוחל להביא לשינוי ב'תל-חי' בפולין. הנהגתו של ד"ר פ' היתה נמרצת אך עקרה וגרמה לנו נזק רב; הוא השניא את 'תל-חי' על אלה שבלעדיהם לא ניתן להפעילה בהצלחה.
אשר לפרופס, הוא סירב, כך שהעניין סופי. שניהם, פ' והוא, ממליצים להשאיר את הקרן בידיו של המזכיר הנוכחי, עם הנהלה מקומית או בדומה לזה. פרופס הבטיח לסייע לפי יכולתו. אני מניח שמר שכטמן כתב לכם בנושא זה.
אשר לתעודות 'תל-חי': גם מר שכטמן סבור שיש לציין עליהן לונדון בלבד; ואולם עליי לעמוד על כך שיצוין לונדון-פאריס, שכן מבחינה פורמלית קרן 'תל-חי' רשומה כאן מאז שנת 1927. ואומר בגילוי לב, שלא הייתי רוצה למחוק את המוסד הפאריסאי. העניין הזה עלה לי אלפי פראנקים מלבד הצער, ואינני מבין מדוע יש לטפח אשליה שפאריס איננה אחד המרכזים העיקריים להפעלת הקרן.
4. אני מצטער, אבל אינני יכול לשנות את דעתי על האספות הפומביות בלונדון. כל האספות שהשתתפתי בהן במקומות אחרים, ואפילו בפאריס, נשאו אופי של עילית;
בלונדון מעולם לא היה מצב דומה. אירוע שבמקום אחר היה לשיחת העיר בקרב היהודים במשך שבוע ימים, בלונדון הוא נחשב תמיד עניין חשאי. אינני סבור שעלינו לנהוג זלזול בצורה זו. אנא, הבינו¬ אינני מייחס את הדבר הייחודי הזה (שאתם מודעים לו כמוני) לליקוי כלשהו בארגון - זה מן הסתם תלוי באווירה של לונדון. שנית, אל-נא תטלו ממני את חדוות העבודה. כדי לשמור עליה סירבתי לקיים מסע הרצאות בעונה זו. אתם יודעים מהו בשבילי כל מגע עם ההמונים הציוניים. חשד כלשהו שעליי לנאום לפניהם פשוט יפגע
בהנאה שלי מן הנסיעה ללונדון.
5. אשר לדרומורי נואה,\6 בעניין זה כתבתי אתמול למר גרוסמן.\7 מאז נודעו לי ההחלטות שנתקבלו בכינוס גאלאץ, שדרומורי 'קידם אותם 'בברכה' בחוסר טקט,\8 אני רואה ש'הברכה' גרמה נזק, אבל בכיוון הפוך לזה שאליו התכוון העיתון. החלטה מס' 2 מחייבת את חברי בית"ר רומניה לתמוך בהסכם קאלה 'ולהפעיל את כל השפעתם למען יצירת הסתדרות ציונית עצמאית'.\9 בעוד שהחוזר האחרון שלנו - המוזכר בהחלטה זו במפורש - הורה לביטאוני בית"ר לתמוך בהסכם קאלה במלואו, אך להסיר מסדר היום את
רעיון ההסתדרות הציונית העצמאית. מתברר שדרומורי כה הרגיז את הצירים, עד כי חרגו מהסייגים שבחוזר ה'שלטון' והרחיקו לכת כאילו להכעיס.\10 על אף הצער שבדבר, האשמים הם חבורת
דרומורי. אני דורש בתוקף, שיופסק סוג זה של תעמולה נגד ה'שלטון' בביטאונים רביזיוניסטיים רשמיים.
שלכם, ו' ז'בוטינסקי
הדרכון שלי יהיה מוכן רק ביום רביעי - הקשיים הרגילים. אני מקווה שהאשרה תונפק ללא תקלות, ואז אולי אוכל לבוא בסוף
השבוע.\11
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 איגרת אל גרוסמן 31.10.1931 , הערה 3.
3 לאחר הבחירות בבריטניה, שהתקיימו ב27 באוקטובר 1931.
4 פלדשוה.
5 הוועידה החמישית של ברית הצה"ר בפולין התקיימה לבסוף בימים 27-29 בדצמבר 1931.
6 ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 6.11.1931 .
7 במכתבו אל גרוסמן מ9 בנובמבר 1931 (רשימת האיגרות) מחה ז'בוטינסקי על החלטת הוועד הפועל של ברית הצה"ר לא לנקוט פעולה נגד דרומורי נואה למרות בקשתו (איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 6.11.1931 ).
8 במאמר המערכת שפורסם בגיליון 1 בנובמבר (שם).
9 במקור בגרמנית: UZO (Unabhangige zionistische Organisation). ההחלטות של כינוס בית"ר בגאלאץ פורסמו בגיליון 7 בנובמבר 1931 של דרומורי נואה.
10 במקור ביידיש: אויף צו להכעיס.
11 ראה איגרת אל הקונסוליה הבריטית 12.11.1931 ו- אל אברהמס א' 19.11.1931 ו- אל גרוסמן
5.12.1931