אל אליהו בן-חורין, תל אביב
פאריס, 15 באוקטובר 1931
עברית

אדון בן חורין היקר,
נוסף על ההכרה שהביע לו השלטון, ממהר גם אני להודות לו על מסקנת פעולתו בנוגע לסידור עניני בית"ר בארץ.\1 הנני שמח ביחוד לשיבתו של הד"ר פרייליך לעבודה בתור נציב בית"ר זמני, ועוד יותר אשמח כאשר יעברו שני החודשים הקבועים עפ"י דין ואוכל לאשר אותו במשרה זו בתור נציב מתמיד. כולנו מחשיבים את כשרונותיו, את מרצו ואת מסירותו לרעיון הבית"רי. התקופה הנוכחית דורשת מאתנו לחזק דווקא את האופי הצבאי של התנועה, ואני בטוח כי הד"ר פרייליך יֵדע להפיק בשורותיה, בטאקט ובזהירות של קצין ומחנך ביחד, את משמעת-הפלד המתאימה לצרכי הרגע ההיסטורי.

אולם בעניין הפקודה שפרסם אדוני ביום 29 לספטמבר מוכרחים אנו לראות אי-הבנה או טעות.\2 אדוני בעצמו יודע שיפוי-הכח אשר ניתן לו מאת השלטון (בנוסח ברור ומדויק) לא הכיל את הרשות להוציא פקודה כזו. אי אפשר לנחש מרחוק מה הן הסבות אשר הניעו את אדוני בכל זאת לעשות את הצעד הזה, שגם אדוני איננו מגן על חוקיותו; אני בטוח שהיו סבות אלה חשובות בעיניו הוא. אבל אינני חושב שתוכן הפקודה הזאת צודק הוא ביחס לראש בית"ר ולשלטון, ואני מפחד שיגרום להשפלת כבודו של השלטון וללא-תועלת של התנועה כולה. איו אנו יכולים לעבור בשתיקה על הטעות הזאת, וחובתנו היא להודיע כי לפקודתו הנ"ל לא היה שום כח חוקי.
בכל לבי אני רוצה להאמין כי גם אדוני וגם הד"ר פרייליך תסכימו להשקפתנו זו, והסדר החדש שנוצר הודות להשתדלות אדוני והודות למסירותו של הד"ר פרייליך, ישָאר בתוקפו לטובת בית"ר הא"י והעולמית.
עלי להוסיף, כי אין אני רואה שום מוצא אחר מהמצב בבית"ר הא"י. אי אפשר לו לשלטון לוותר על ביטול הפקודה הנ"ל; מצד אחר, קשה להאמין כי יעלה בידי מישהו עתה למצוא פתרון אישי שונה מזה שמצא אדוני בעזרת הד"ר פרייליך. לו הופרע חלילה הסידור הנוכחי, הייתי רואה את עצמי בהכרח להכיר שאין תרופה ואין זכות הקיום לבית"ר בארץ.
את המכתב הזה יכול אדוני להראות אך ורק לד"ר פרייליך, ואת הפרק הראשון שלו תוכלו לפרסם. שאר חלקי המכתב הם סודיים לגמרי.
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
לוטה בזה העתקות הפקודות\3 והמכתב לד"ר פרייליך.\4

הערות
1 ראה איגרות אל בן-חורין 15.9.1931 ו- 17.9.1931 .
2 הפקודה לא נמצאה.
3 הפקודות לא נמצאו.
4 המכתב לא נמצא.