אל בנימין לובוצקי, וינה
פאריס, 13 באוקטובר 1931 עברית

אדוני היקר,
תודה על מכתבו.\1 אולי ימצא הֵד חֶלקִי למהלך מחשבתו במאמרי שצריך לבוא בהיינט הוָרשאי ב16 דנא.\2 גם אני מרגיש, ומכבר, שגם הצה"ר וגם בית"ר יֵלכו לאִבוד אם לא נבליט במעשה את שני היסודות שאדוני מדבר עליהם: התקפה מדינית לצה"ר, לגיוניות לבית"ר.
מיד אחרי הבחירות באנגליה\3 אסע ללונדון, ושם נקבע את הצורות של פעולה מדינית. את הת כן כבר קבענו בפראג:\4 'הנסיון האחרון', ז"א - להעמיד לפני הקהל את שאלת המדינה העברית, לגלות את השקר של כל 'פרוש' אחר שנסו לתת לציונות, לגלות את הסתירה בין שאיפתנו ובין המציאות שבארץ, ולדרוש תשובה ברורה: הן או לאו. אבל בנוגע לצורות ההתקפה הזאת הייתי רוצה להתיעץ. צורה אחת מובנה לי - מה שצריך לעשות המרכז: תזכירים, ספרים, הרצאות באנגליה. אבל אני מרגיש שגם הקהל העברי בגולה יכול להשתתף ב'התקפה'. ואולם - באיזו צורה? המיטינגים\5 הרגילים - נדמה לי שקצה בהם נפש ההמון. מה דעתו? איך, למשל, משער אדוני לעצמו השתתפותו הוא (הוא בתור פרט הגר הרחק מלונדון ומא"י) במפעל האופנסיבה? מאד אשמח להבעת דעתו.
בנוגע ללגיוניות, אין אני רואה לע"ע\6 אלא דרך זו: להבליט יותר ויותר את הא פי הצבאי של בית"ר. האמצעים: א) קורסים כאלה שהיו בלַטביה; ב) ב"ס מרכזי למדריכים, שבאמת יסודר תו"מ\7 אחרי שובו של ירמיהו הלפרן מהקורסים שיהיו בורשה; ג) ספרות, כרוזים וכו'. מה דעתו הוא גם בנוגע לענין הזה?
מצבו האידיאולוגי של הענין - גם פה הנני מרגיש כי היינו צריכים לחַזֵק את עמדתנו התיאורֵטית במקצוע החברתי. אולי חוצפה היא מצדי להאמין שיש ביכלתנו לקבוע תכנית חברתית המוכשרה להתחרות בקסם של התורה המַרקסית ואפילו הקו מוניסטית; ובכל זאת אני מאמין בזה. ופה יש לי הצעה דוקא לחברינו הוינאים, אשר גם אודותיה חשבתי מכבר. הנה הצעה: התוכלו לארגן ועדה - נקרא לה לע"ע 'commission d'etudes sociales'\8 - שאוכל להציע לפניה תכנית של 'מניפֶסט בית"רי' או 'צה"רי'? התכנית מוכנה אצלי בכתב כשנתים או יותר. חלמתי להתמסר בעצמי לעֲבודָה המדעית, אבל הנני רואה שלא אמצא פנאי לכך מעֵבר מזה לבית הקברות. לא כדאי לספר את הפרטים ברגע זה; העיקר הוא אם ימָצאו בוינה צעירים וצעירות משכילים שיוכלו לקבל על עצמם את חובת החקירה. כמובן לא רק על פי תכניתי אני, כי אם גם על פי מחשבתם המה. אני חושב על אנשים כאדוני, קֶפל,\9 וו לף.\10 נא להתענין בדבר ולדבר עם קפל.
דרישת שלום לגברת ליברטַל.\11
מכבדו,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 במאמרו 'אויפן פריפעטשאק…' עמד ז'בוטינסקי על הצורך ללמד את הנוער היהודי אלף בית חדש - לירות. תרגום עברי:'על האח'
(האלף בית החדש), כתבים: בדרך למדינה, עמ' 87-95.
3 האמורות להתקיים ב27 באוקטובר.
4 בוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר, שהתקיימה בפראג בימים 10-15 באוגוסט 1930.
5 המילה האנגלית meetings בסיומת עברית - עצרות.
6 לעת עתה.
7 תכף ומיד.
8 צרפתית: ועדה למחקרים חברתיים.
9 אריה קפל - Koppel - (טארנופול 1901-תל אביב ?); בעל תואר דוקטור למדעי המדינה (אוניברסיטת וינה). ב1929 הצטרף לבית"ר. בשנים 1931-1934
היה נציב בית"ר באוסטריה. בשנת 1934 נתמנה לקצין שלטון בית"ר. ב1938 נמלט מהנאצים לווארשה. בספטמבר 1939 עבר לווילנה וב1940 עלה לארץ ישראל.
10 הכוונה כפי הנראה לד"ר שלמה וולף (Solomon Wolf); עורך דין. מפעילי ברית הצה"ר בווינה. היה מועמד לציר בבחירות לקונגרס הציוני ה17, ברשימת הצה"ר אוסטריה.
11 ד"ר הלנה ליברטל (Libertal) נמנתה עם חוג המייסדים של בית"ר בריגה. בשנת 1925 היתה חברה ב'ועד הראשים' של בית"ר ריגה. היא התמחתה בפדגוגיה. בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדאנציג (אפריל 1931) הרצתה על החינוך בבית"ר. בשנת 1934 פרסמה את ספר הנשרים על חינוך הנוער הבית"רי. באותה תקופה התגוררה בווינה.