אל אליהו בן-חורין, תל אביב
פאריס, 17 בספטמבר 1931 עברית

ידידי מר בן-חורין,
לשנה טובה ומוצלחת!
יסלח-נא על האחור:\1 עד הצואר טבעתי בעמל.
ליבזרוב כתבתי בכל זאת עוד לפני שבוע:\2 בקשתי ודרשתי כי ישפיע על חבריו בכוון המתינות (עוד לא ידעתי אז כי שמו נמצא בראש הנפרדים\3). אינני יודע אם ישפיע המכתב. על כל פנים, אשתדל ב'פלֶנום'\4 (שצריך להתאסף בעוד שבוע) שלא יכיר הוה"פ\5 בהסתדרותם הנפרדת. אבל מורגש מרחוק, כי הגורם הראשי המרעיל את האוירה במחננו הא"י הוא איננו ריב-רעיונות כי אם ריב-אישים, ולזה אין תרופה.
יש לי כחצי תקוה כי בחוגי הוה"פ נצליח לסדר הסכם, היות ומצד המונינו בכל הארצות יש לחץ חזק בכוון ההסכם, ואולי ישפיע הלחץ הזה גם על חברַי הלונדונאים. על שטריקר ועל ליכטהיים, עד כמה שאוכל לדון עפ"י מכתביהם, השפיע הלחץ, ושניהם כנראה יתמכו
ב'נוסחא' שאפשר לכל הפחות לדון עליה. כמובן, לא אקבל שום פשרה אשר לא תכיל את עקרון העצמאות. מה אעשה אם לא נבוא לידי הסכם מתאים - עוד לא החלטתי, אבל דבר אחד ברור: אלחם. ואולם אם ירחם עלינו הקב"ה ויבוא שלום במרומיו, אז אולי - אולי - יוטב המצב גם בארץ.
מה שמַר לי ביותר, זוהי אי-יכלתי לעזור לאדוני בענין העם. מכבר לא נמצאתי בתנאים קשים כמו ברגע זה: באו מים עד נפש. מצד אחד, רַזסוֶט, שלטון בית"ר, בית הספר למדריכים שמוכרח להפָתח השנה; מצד שני, אין למי לפנות עבור פרוטה. אולי מסכים הייתי להקריב גם את הרַזסוֶט בגלל הצלת העם, אך לא יועיל: חובות הרזסוט ענקיות הן, וברגע שיסָגר העתון, ידרשו ממני את תשלומם. מר לי, ידידי, להזניח אותו בלי עזרה על חזית כזו וברגע שכזה, אבל אי-אפשר.
נא למלא את ה'פקודה' ששלחנו לו לפני יומַים מטעם השלטון:\6 הנני תומך ב'פקודה' ע"י בקשה. יעשה-נא את הנסיון הזה, אולי יצליח ויבחרו באיש המתאים ונִמָלט מסכנת חרפה וקלון. ולא - אם לא יצליח גם נסיונו של אדוני, ולא תבוא התיעצות הקצינים לידי שום החלטה, אז לכל הפחות נוכל לפזר את הסניף הא"י, כאשר עשה פרופס בזמנו לקן הוַרשאי.\7
האגיד לו את האמת? כמעט שאשמח אם אוכרח לפזר. קצה נפשי במסורת הזאת של סבלנות ופשרנות ונפתולים בין ת הו לב הו; אני מרגיש שגם המונינו, שלא מדעתם, בסוד נפשם מתגעגעים לאיזה נֵפֶץ, לקורטוב של 'סער', למהלומת אגרוף על השולחן אם לא על קדקוד.
שלום והצלחה!
מוקירו ומכבדו,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 במתן תשובה למכתבו. המכתב לא נמצא.
2 המכתב לא נמצא.
3 ב24 באוגוסט 1931 התכנסה בירושלים קבוצה של חברי הצה"ר שהחליטה להקים ארגון נפרד, שייאבק בהחלטה של ועידת הצה"ר הארץ-ישראלית מ1 באוגוסט 1931 לפרוש מההסתדרות הציונית. חברי הקבוצה בחרו בוועד שעם חבריו נמנו בין השאר אלכסנדר יבזרוב, משה דה-שליט ואריה בבקוב (מכתבם אל הוועד הפועל של הצה"ר מ1 בספטמבר 1931, מ"ז, ג34/10).
4 בישיבת המליאה של הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
5 הוועד הפועל.
6 איגרת אל בן-חורין 15.9.1931 .
7 ראה איגרת אל פרופס א"צ 28.3.1929 , הערה 2.