אל ריכארד ליכטהיים, ברלין
פאריס, 17 בספטמבר 1931 גרמנית

ליכטהיים היקר,
סלח לי שתשובתי התאחרה:\1 קשה לי בימים אלה.
סבורני שהגוף אשר יישאר בהסתדרות הציונית יהיה חייב להיות אוטונומי בטקטיקה שלו וכו' בהפעלת השפעה על ההסתדרות הציונית ובכיבושה. הוא לא יודרך על ידי הגוף שאינו נמנה עם שוקלי השקל. אולי אף לא אעמוד על כך שהמצע של גוף שוקלי השקל יהיה זהה לזה של הגוף האחר (אך עליי עוד לשקול בדבר).
הדבר האחד והיחיד שלגביו אינני רואה היגיון באוטונומיה בלתי מוגבלת, נוגע לשאלת השתתפותם החופשית של חברי גוף שוקלי השקל בהנהלה של ההסתדרות הציונית. וזאת, לא משום שעיני צרה בהם, או בשל סלידה מקודשת וכו', אלא בשל חוסר ההיגיון שבדבר. כאשר הנהלת ההסתדרות הציונית מורכבת מקואליציה, פעולותיה עלולות לפעמים לסתור את פעולתו של הגוף העצמאי. דומני שבנקודה זו יהיה צורך לקבוע איכשהו את הנוהג מראש.
ואולם לצערי, אני חש שבלונדון הנטייה לפשרה קלושה מאוד. גרוסמן לא הביע כלל דעה בשאלה זו, וממכתביו בוקעת נימה של רוגז וחוסר חביבות. מחובר כותב באופן דיפלומטי, הוא מוקסם מן הרעיון שיש לשאוף לפשרה, אך אין הוא רואה דרך לעשות זאת כל עוד ישנם אנשים הרוצים בכל זאת להשתייך לגוף שאינו תלוי בהסתדרות הציונית.
סודי כמובן!
אנג'ל, שאני רשאי לראות בו הד תמים ולא דיפלומטי לאווירה השוררת בBedford Place,\2 אף מרחיק לכת וכותב בבירור: 'הקונגרס היה טוב, עלינו ליצור חזית משותפת עם ההסתדרות הציונית, וכל היתר - הרפתקה; לא רק עצמאות אסורה, אלא גם אי-תשלום השקל.'\3 רק רוזוב נראה מעט מרוכך יותר.
ובכן,
בקרוב ניפגש ונראה מהו המצב לאמתו.\4 אבל צר לי על שבע שנות עבודה.
אני מקווה שאתה חש בטוב, לפחות טוב ממני. ברכותיי הלבביות לרעייתך,\5 לגיאורג ולמרים.\6
שלך, ז'בו
הערות:
1 לא נתחוור לאיזה מכתב התייחס.
2 מקום מושבו של משרד הוועד הפועל של ברית הצה"ר בלונדון.
3 מכתבו של אברהם אנג'ל אל ז'בוטינסקי מ16 בספטמבר 1931 (מ"ז, א19/3/1).
4 במקור באנגלית: what's what
5 אירנה.
6 בנו ובתו של ליכטהיים.