אל יונה מחובר, לונדון
פאריס, 6 בספטמבר 1931 אנגלית

ד"ר מחובר היקר,
אתה בוודאי זוכר את ההסכם שהושג ונחתם לפני חודשים אחדים בבולון.\1 על פי תנאיו הסכמת, שאם יתרחשו אירועים מסוימים בקונגרס הציוני ה17, יהיה על הוועד הפועל של ברית הצה"ר להציע 'פרישה' של הברית מההסתדרות הציונית. אחד האירועים שיחייב נקיטת צעד כזה צוין במפורש בהסכם בולון: כישלונו של הקונגרס לקבל החלטה שמטרתה של הציונות היא יצירת רוב יהודי בארץ ישראל.
מן הראוי להוסיף, שרק אחד מהחותמים על ההסכם הביע בעל פה הסתייגות מוגבלת;\2 הוא אמר שבמהלך הוויכוח, שיתקיים מן הסתם לפני קבלת ההחלטה בוועידה הרביזיוניסטית, הוא יסתייג מרעיון ה'פרישה'. אבל אפילו הוא הסכים שהצעת ה'פרישה' תועלה על ידי הוועד הפועל. שאר החותמים לא הביעו כל הסתייגויות.
עתה, לאחר שהקונגרס ה17 מילא למרבה הצער את התנאי שצוין במפורש בהסכם שלנו, דהיינו הוא לא הצליח לקבל החלטה בדבר
'רוב יהודי', אהיה אסיר תודה לך אם תציין באיזו דרך אתה מעדיף להוציא אל הפועל את הסכם בולון. אוקיר במיוחד הצעות הנושאות אופי של 'פשרה'.
מובן מאליו, שמבחינה פורמלית ומבחינה מוסרית מחייב הסכם בולון את כל החתומים עליו עד סיומה של הוועידה העולמית המיוחדת של הברית, שתדון בתוצאות הקונגרס ה17. מאחר שוועידת הנעילה\3 בבאזל החליטה במפורש להשאיר את המשימה לוועידת דצמבר של הברית, יהיה אפוא על האחרונה להוציא אל הפועל את הסכם בולון.
אני מודה לך מראש על תשובתך.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
נשיא ברית הצה"ר

הערות:
1 ראה איגרת אל בלילובסקי 8.4.1931 , הערה 1.
2 זהותו לא נתחוורה.
3 במקור בגרמנית: Nachkonferenz. ראה איגרת אל ליכטהיים 20.3.1931 , הערה 16.