מכתב זאב ז'בוטינסקי - הוהוואלד, אל ריכארד ליכטהיים - ברלין

מספר האגרת : 1273

סימול התיק: א 1 - 2/ 21/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (30/6/1931 - 14/9/1931) תיק ב' (19/9/1931 -15/10/1931 תיק ג' (22/10/1931 - 30/12/1931)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : ליכטהים ריכרד
תאריך האגרת: 25/08/1931
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : צילום
מקור האגרת: הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

קבצים מצורפים

a 1 letters\119017.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל ריכארד ליכטהיים, ברלין
הוהוואלד, 25 באוגוסט 1931 גרמנית

האם חזרת וקראת את מכתבך הראשון,\1 רשע שכמותך? אבוי, אלו דברים אתה אומר שם עליי הקטן!
א)
'אתה (דהיינו: אני) תמיד תיכשל'.
ב)
'אתה עומד להרוג את הילד שהוא ילדך'.
ג)
'אתה חסר סבלנות ואינך מסוגל להמתין להבשלת הרעיונות הללו (שלי), ולהתפשר כפי שכל מדינאי חייב לעשות'.
ד) 'הימלטות אל "הטוהר"'.
ה) 'מכיוון שהתנועה זכתה להצלחה כלשהי, אתה רוצה לעקור אותה מן השורש'.
וכו' וכו' - הרי אין הדברים חמורים עד כדי כך, ואתה בעצמך אינך מאמין בהם.
הנה שתי נקודות עיקריות:
אין זה הוגן לומר, שאני מטיף לנוער שהמאבק שאתה וגרוסמן מנהלים\2 מסכן את המוסריות של העניין.\3 ראשית, מדובר כאן במאבק שגם אני השתתפתי בו, ושעליו אני נוטל על עצמי אחריות בכל הזדמנות וחושף את עצמי לביקורת. שנית, אין בכך משום עלבון אם נאמר, שמהלך מסוים עשוי להיקלע בתנאים מסוימים למצב המנוגד לעמדתנו המוסרית. אין זאת אומרת כלל וכלל שיש לראות באנשים שאינם מכירים בכך כמי שמאיימים על המוסריות של העניין. אל תגזים. ולעניין עצמו: מאחר שבית דין הכבוד אשר דן בעניינו של גרוסמן קבע, כי על שוקלי השקל לציית לכללי המשמעת של ההסתדרות הציונית,\4
ומכיוון שכולנו הכרנו בנוהל של בית הדין, דהיינו: הכרנו בסמכותו השיפוטית, האם לא יהיה זה בלתי מוסרי לרכוש את השקל ולפעול בניגוד למשמעת? האם עשויה שיטה זו להשפיע השפעה חינוכית על הנוער? אני שומר לעצמי את הזכות להציג את השאלה באופן רשמי למחובר, חבר בית הדין של הקונגרס.
שנית: אתה גורם לי עוול בהכחישך, שבמשך שנים הלכתי בנאמנות בעקבותיך ובעקבות גרוסמן, בניגוד להכרתי. לא נכחת בישיבה הסודית בוועידת וינה\5 שבה דיברתי על 'העצמאות',\6 אבל מן הסתם שמעת על כך. בפראג היית נוכח.\7 אחרי כן הלכתי לקונגרסים, השתתפתי במערכות של תעמולת בחירות, בלמתי את פי ולא גיליתי את דעתי - האם יש להתעלם מכל אלה?
עתה באתי אליכם וביקשתי: נפעל שנים אחדות בצורה אחרת. הלא אני זכאי למעט אשראי, שהרי כבר קרה לא אחת שהצדק היה אתי, אף על פי שבשעתו לא הכירו בכך. לאמתו של דבר, מעולם לא חשבתי שיסרבו לבקשה זו.
אתה אומר, שאם בתוך שנים אחדות המהלך שלי לא יצלח, הכול יֵרד לטמיון. מדוע אתה מגזים? ברית הצה"ר יכולה, ללא היסוס, להפסיק לגלות עניין בהסתדרות הציונית במשך שנים אחדות, להניח לפולמוס ול'אופוזיציה', לפעול בתקופת ביניים זו למען דבר ממשי, ואחרי כן 'לעשות רביזיה' ולשוב לרכוש שקלים ולהשתתף בבחירות. הלא זאת אתה מבין היטב, בדיוק כמוני. כשמסרבים לתכנית כזאת, כשמעדיפים לנדות אותי במקום להתרחק לשנתיים או לארבע שנים מן הוועד הפועל הציוני ומן הקונגרס, זו האכזבה הגדולה ביותר בחיי.
ואולם אתה צודק באמרך, שכל אלה הם אולי דברים של מה בכך בהשוואה לצרות אחרות, כלליות, שהעולם מכין לעצמו ולנו. והיה אם הכול יֵלך לעזאזל, צרפת לא תישאר תמיד נווה מדבר. ואף בנווה המדבר, כבר היום אינני יודע מאין תבוא פת לחמי.
הבוקר חשתי רגע של קורת רוח - נפילת ממשלת הלייבור;\8 אני מקווה שגם פאספילד יתפטר. ואולם שיתופו של סמואל,\9 הדומה באופיו לחיימסון או שאינו שונה בהרבה ממנו,\10 הוא שדה פעולה טוב יותר לוויתורים ולבגידות, שההנהלה הציונית הזאת תנצל במאה אחוז (סלח לי, אני הלא חי על 'שנאה ובוז', שלא כמו מאיר ג'\11 היקר, המכנה רק את הרביזיוניסטים בשם 'כלבים שוטים'\12 ומבקש לכבד את כל היריבים). למען השם, השגח שלא יעלה על דעתו של הוועד הפועל שלנו לשוב ולהציע להנהלה הציונית שיתוף פעולה. אגב, אני מתכוון לנסוע בסוף השבוע לפאריס, לוותר על 'חופשתי'\13 ולדרוש מן המשרד בלונדון שייוועצו בי לפני נקיטת צעדים.\14
המכתב אל ההנהלה הציונית הרגיז אותי:\15 הרי מעל בימת הקונגרס הביעו אי-אמון בהנהלה הזאת, ועתה תובעים ממנה להציל את המולדת.
הֱיֵה שלום, ועשה-נא מעט צדק, גרמני קר מזג\16 שכמותך, גם עם כלב שוטה.\17
דרישת שלום לכולם.
שלך, ז'בו
אני עשוי לפרוש ולהשאיר את התנועה הרביזיוניסטית לך ולג'. אין הכרח לפרוש מן הרביזיוניזם לפני שיתברר מה הדרך שהתנועה תלך בה.
יקרה אשר יקרה, לעולם לא אשכח את השותפות בינינו ואת השמחה והגאווה שהֵסֵבָה לי.18
ידידך הנאמן,
ו' ז'
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 המאבק המדיני שלא על דעת ההנהלה הציונית.
3 שכן אין זה מוסרי להשתייך להסתדרות הציונית מבלי לציית לכללי המשמעת שלה.
4 ראה איגרת אל גרוסמן 10.1.1931 , הערה 16.
5 בוועידה העולמית השלישית של ברית הצה"ר (וינה, 26-30 בדצמבר 1928).
6 של ברית הצה"ר.
7 בוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר (פראג, 10-15 באוגוסט 1930), שבה נידונה
שאלת עצמאות הצה"ר בישיבה סגורה.
ז'בוטינסקי תמך בפרישה מן ההסתדרות הציונית וליכטהיים לא שלל אפשרות זאת מכול וכול. ראה גם לעיל, איגרת 163, הערה 5.
8 ממשלת הלייבור בראשותו של רמזי מקדונלד התפטרה ב24 באוגוסט על רקע משבר פיננסי.
9 בעקבות המשבר הממשלתי פעל הרברט סמואל להקמת ממשלת קואליציה לאומית בהשתתפות הלייבור, השמרנים והליברלים, והוא כיהן בה כשר הפנים בשנים 1931-1932. ראה גם איגרת אל שילס 11.2.1930 , הערה 9.
10 במקור באנגלית: whose middle name is Hyamson or not far from it. אלברט מונטיפיורי חיימסון (איגרת אל טולקובסקי 28.8.1916 , הערה 2). באותה תקופה היה מנהל מחלקת העלייה של ממשלת ארץ ישראל ופעל להגבלת העלייה.
11 גרוסמן.
12 במקור באנגלית: mad dogs
13 מן הנשיאות של ברית הצה"ר (איגרת אל יעקבי ש' 21.7.1931 ).
14 איגרת אל גרוסמן 6.9.1931
15 איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 19.8.1931 .
16 במקור ביידיש בכתב לטיני: der k?hle Daitsch
17 במקור באנגלית: mad dog; רמז להתבטאות של מאיר גרוסמן (לעיל).
18 שתי הפסקאות האחרונות במקורן באנגלית.