מכתב זאב ז'בוטינסקי, אל אנג'לו מרדכי דונאטי

מספר האגרת : 1241

סימול התיק: א 1 - 2/ 21/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים (שלושה תיקים) תיק א' (2/1/1931-26/2/1931) תיק ב'(1/3/1931-3/5/1931) תיק ג'(4/5/1931-29/6/1931)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : דונטי אנג'לו מרדכי
תאריך האגרת: 24/06/1931
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\118034.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל אנג'לו דונאטי,\1 פאריס
פאריס, 24 ביוני 1931


איטלקית

מר דונאטי הנכבד מאוד,
הנני מעלה על הכתב את תוכן שיחתנו מהבוקר.
הכינוס של ברית טרומפלדור, שהתקיים בדאנציג באפריל שעבר, החליט לייסד בית ספר מרכזי להכשרת מדריכים יהודים בספורט להגנה עצמית, והותיר בידי לבחור את הארץ שבה יוקם.
אני יכול לבחור, ללא קושי פורמלי, בכל ארץ שביבשת. אבל מטעמים רבים הייתי מעדיף להקימו באיטליה, אם יתאפשר הדבר.
מדובר בכל הכנות, בלא כחל ובלא סרק, בספורט להגנה עצמית: אִגרוף צרפתי ואנגלי, ג'יו-ג'יטסו, לחימה במקלות, סיוף חרבות, קליעה למטרה וכללי הקמת ביצורים. כבסיס לכל אלה - יסודות הצופיות.
החניכים יבואו גם מארץ ישראל, אך לא רק ממנה. עורכים בנו פוגרומים גם בארצות אחרות רבות למדי, ואנחנו רוצים שבכל הארצות שבהן נשקפת סכנה, יֵדע הצעיר היהודי להתגונן.\2
ברית טרומפלדור איננה עשירה, ובית הספר ימומן אך ורק בכספי ברית טרומפלדור; על כן הוא יהיה בתחילה מוסד צנוע, אך בטוחני שיתפתח.
יהיה זה מיותר, בשלב זה, לדבר על פרטים.
ברית טרומפלדור, בהיותה ארגון נוער, איננה עוסקת בפוליטיקה, אבל אני אישית אינני רואה סיבה כלשהי להסתיר את רגשי האהדה שלי בתחום התרבות והשפה. הנני משוכנע שמגע עם המנטליות הלטינית עשוי להועיל למנטליות היהודית; הדבר יהיה לתועלת גם להתפתחותה של הלשון העברית, אם לא תשלוט במזרח התיכון רק אחת מן הלשונות האירופיות, כפי שקורה היום. רצוי לנו יותר שידברו סביבנו גם בשפות אחרות. כמו כן, הנני מוצא בשפה האיטלקית ערך מיוחד להוספת הרמוניה להיגוי העברי. אפשר היה להצביע - ושוב בתחום השפה והתרבות - על אופקים נרחבים יותר; אך לפי שעה יהיה זה אולי מוקדם מדי.
שלך, הנאמן מאוד,
[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 אנג'לו מרדכי דונאטי - Angelo M. Donati (מודנה 1885-פאריס 1960); בנקאי; מוסמך למשפטים. בן למשפחה יהודית-איטלקית ותיקה ואמידה. בתום מלחמת העולם הראשונה התיישב בצרפת ועסק בניהול בנקים וחברות פיננסיות. במקביל לפעילותו העסקית הענפה נטל חלק גם בפעילויות יהודיות וציוניות: סייע לחיים וייצמן בוועידת השלום בוורסאי, פעל למען קרן היסוד וסייע לז'בוטינסקי לפתוח את בית הספר הימי של בית"ר בצ'יוויטאווקיה. ביולי 1940, לאחר תבוסתה של צרפת, נמלט מפאריס לניס, שם עסק בהצלת אלפי הפליטים היהודים שנהרו אל אזור הכיבוש האיטלקי. לאחר כיבוש האזור על ידי הגרמנים (בספטמבר 1943) נמלט לשווייץ.
2 ראה גם איגרת אל טולין 21.11.1922 .