אל ריכארד ליכטהיים, ברלין
פאריס, 13 ביוני 1931


אנגלית

ליכטהיים היקר,
תודה על מכתבך\1 ועל התזכיר של סנאטור.\2
1. אני מסכים שנקיים פגישה מצומצמת ב27 לחודש.\3 ברוח זו אכתוב לגרוסמן.
2. תכניתך (במקרה שלא ננצח) טובה,\4 אבל חסרות בה שתי נקודות חיוניות: א) אמצעים כלשהם שישחררו אותנו מהסיוט של הבחירות לקונגרס המרחף תמיד מעל לראשינו; ב) 'פירמה' מיוחדת לפעילות מדינית עצמאית. אשר לסעיף א': לעולם לא נעשה דבר מה ממשי, כל עוד המנטליות שלנו תושפע מהדאגה לבחירות הקרובות; 'דאגה'\5 זו מאלצת אותנו למתוח ביקורת מזה, ולחזר אחר תמיכת האספסוף\6 מזה; זה מכלה את כל האנרגיות שלנו (גם את שלי); הדבר צריך להיפסק, גם אם לא נפרוש פורמלית מההסתדרות הציונית. אשר לסעיף ב': צעדים מדיניים ממשיים בקרב ממשלות או בקרב חבר הלאומים אין לעשותם בשם גוף המשתייך להסתדרות הציונית - זה ייראה משונה מאוד וירחיק מאתנו את אהדת הגויים.\7 הצעותיי (הזמניות) היו: לסעיף א' - שתי שורות בתקנון שלנו:
'הברית תיוצג בקונגרס של ההסתדרות הציונית על ידי 10 צירים ולא יותר, שיימנעו מהצבעה'. אשר לסעיף ב' - יש ליצור מעין פסידונים של הברית שלנו שישמש לנו פירמה לכתיבת תזכירים או תביעות בעת פניותנו לממשלה. אינני עומד על הצורה, אבל יש למצוא פתרון לסעיפים א'-ב'. אנא, המשך לעיין בדבר היטב, כפי שהתחלת. אני סומך עליך שתתקן את הסטיות מן המסלול שעוד תיוותרנה אחרי משבר אי-הניצחון.
3. כפי שנראה בעיניי, עלול המצב בקונגרס להיות קשה ומביך. מכל צד יפנו אלינו שנסכים לקואליציה; נקבל שפע של הצעות פשרה פרוגרמטיות, ובלבד שנסכים להיות בהנהלה הציונית כמיעוט. ובקרבנו יהיו רגשנים שילחצו עלינו לוותר ולהציל את המולדת. שמירה על הלך הרוח שלנו תהיה משימה בלתי-נעימה ושנואה.
4. תזכירו של סנאטור הוא איום. החלק הגרוע ביותר הן התכניות להציל את מה שנותר לפליטה:\8 זה ילדותי וקשקוש. אבל גם אם תענה אותי לא יהיה בכוחי להציע תכנית טובה מזו. פירוש הדבר: המצב חסר תקווה ופשיטת רגל בצורה זו או אחרת היא בלתי נמנעת. יהיה זה טירוף נפשע מצדנו לא להביא בחשבון את הירושה\9 בטרם ניקלע לאיזושהי תסבוכת.
ברכות לבביות,
שלך, ז'בו
הערות:
1 המכתב לא נמצא.

2 דוד ורנר סנאטור - Werner Senator David (ברלין 1896-אטלנטה 1953 - נקבר בירושלים); כלכלן. בשנים 1922-1930 היה המזכיר הכללי של הג'וינט באירופה. ב1930 עלה לארץ ישראל ובשנים 1930-1935 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל מטעם הלא-ציונים - תחילה בתור גזבר ואחרי כן בתור מנהל מחלקת העלייה. משנת 1937 ועד מותו היה מראשי המִנְהַל באוניברסיטה העברית בירושלים. התזכיר של סנאטור לא נמצא.
3 של חברי נשיאות ברית הצה"ר, ערב הקונגרס הציוני ה17 (30 ביוני-15 ביולי 1931). ראה גם איגרת אל גרוסמן 25.6.1931 .
4 התכנית אינה ידועה.
5 במקור בגרמנית: Sorge
6 במקור בצרפתית: canaille
7 במקור ביידיש בכתב לטיני: goyische sympathies
8 במקור ביידיש בכתב לטיני: Pleite
9 במקור ברומית: beneficium inventarii. הירושה שתותיר אחריה ההנהלה הציונית הנוכחית.