אל ועידת הצה"ר מזרח גליציה, לבוב
דאנציג, 15 באפריל 1931 עברית

כבוד הנשיאות של ועידת הצה"ר החמישית למזרח גליציה, לבוב
ע"י נשיא הסתדרות הצה"ר בגליציה המזרחית, הד"ר נתנאלי-רוטמן\1
גבירותי ואדונַי,
הנני מצטער מאוד על שלא אוכל להשתתף בועידתכם; נא לקבל את ברכתי זו בכתב, יחד עם אחולֵי הצלחה שלמה בעבודתכם.
תעודת הצה"ר בעתיד - הלא עתיד יַתְוֶנָה. תעודת הצה"ר ברגע זה, לפני הקונגרס הציוני הי"ז, היא לנסות עוד פעם להחיות את ההסתדרות הציונית ע"י כבוש הקונגרס ויצירת הנהלה חדשה הנאמנה למס רֶת הרצל. עלינו לרכז את כל כ חות התנועה על ההתקפה הזאת: ואני, אשר בעינָי רָחָב הוא רעיון הצה"ר ונשגב הרבה יותר מכל מטרה זמנית, אינני מכיר ברגע זה בשום מטרה אחרת מלבד זו, ומיעץ את כל ידידינו לעשות כמוני.
אם נצליח, נציל את ההסתדרות הציונית הקיימה. אם לא נצליח - אז נמצא זמן ומקום לדון על דרכים אחרות להצלת הציונות כשהיא לעצמה.
ביחוד ובפרט הנני דורש אחדות גמורה של כל הכחות הצה"רים. הנני כותב מדנציג, באמצע הוִכּוחים של ועידת בית"ר. בכל מלה והגה שהובעו כאן שמעתי הד נמרץ של רוח האחוה המקשרת את בית"ר והצה"ר, אלה שתי הזרועות של הגוף האחד, אלה שני הלוחות אשר עליהם חרוטה התורה האחת של הרעיון ההרצלאי. כל בן-צה"ר קשיש יזכור כי בני- בית"ר הם אחיו הצעירים; כל בן-בית"ר יזכור כי איננו אלא חניך המתכונן לתפוש את מקומו בשורות התנועה ההרצלאית, היא הצה"ר. אני דורש אחדות ואחוה, יחסי אבירות והרמוניה, תמיכה הדדית במלחמתנו המשותפת.
בתנאי הזה הנני מבטיח לכם נצחון: בצורה זו או בצורה אחרת, הרעיון ההרצלאי ינַצח.
אחיכם,
ז' ז'בוטינסקי

הערות:
1 יעקב נתנאלי-רוטמן - Rothman (ברודי, גליציה 1892-תל אביב 1962); מורה, משורר ופובליציסט. מנהל הסמינר העברי למורים ולמורות בלבוב. ערך את הירחון הספרותי 'הסולל' (תרצ"ג-תרצ"ד). נשיא ברית הצה"ר במזרח גליציה וחבר הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית שם. לאחר הפילוג בברית הצה"ר הצטרף למפלגת המדינה העברית. ב1935 עלה לארץ ישראל ולימד בבתי ספר תיכוניים.