אל אהרן צבי פרופס, ריגה
פאריס, 3 באפריל 1931 עברית

כבוד האדון א"צ פרופס,
מפקד ראשי לבית"ר דפולניה,
אדוני המפקד היקר והנכבד,
זה עתה שלחתי לאדוני את המברק הנ"ל:\1 'לעולם לא אקבל את התפטרותו של יוצר תנועתנו. כתבתי. ז'בוטינסקי.'\2 המברק הזה איננו תשובה על מכתב אדוני מיום ח' ניסן\3 אשר אין בו כל רמז להתפטרותו, כי אם על מכתב המפקדה העליונה מיום 31 למרץ\3 שבו היא מודיעתני כי יש ברצון אדוני להתפטר. לעולם לא אסכים להתפטרותו של אדם אשר בו אני רואה את היוצר של כל תנועת בית"ר, של האדם שגם הסניף הלטוני\4 - הטוב מכל סניפינו - וגם הסניף הפולני - הגדול מכולם - הם מעשי ידיו; של אדם המגשם ברוחו את התכונות הכי עקריות של בית"ריות.
לא עניתי על מכתבו מח' ניסן מפני סיבה פשוטה ומַסְפֶקֶת: המכתב הגיע פריזה\5 כאשר כבר יצאתי לנסיעת הרצאות במֶץ, נאנסי וסטראסבורג. שבתי שלשום בלילה, ובב קר כבר קבלתי את מכתב המפקדה העליונה עם ידיעת התפטרותו. מפני חג הפסח לא יכלתי להתיעץ עם מר שחטמן עד אחרי הצהריים אתמול, ורק היום יש ביכלתי לענות.
אין פה שום צל של 'אי-אמון' לאדוני.\6 סיבת הסיבוך הוא אך ורק מצב הערבוביה שנוצר בעניני תל-חי לרגלי העברת הלשכה לפאריז. לא ידענו ע"ד\7 שיחת אדוני עם מר גרוסמן בפראג; לא ידענו כי אדוני, כמו שהוא כותב לי במכתבו, התחיל בהכנות עוד לפני
4 שבועות. דרך אגב, מר גרוסמן הבין את שיחתכם באופן קצת שונה ממה שהבין אדוני, דבר שאינו מפליאני בזכרי את החפזון ששרר אצלנו בימי ועידת פראג. אבל אין זה חשוב. לו ידענו את המצב בזמנו, היינו משתדלים לסדר את המגבית באופן המשביע את רצון שני הצדדים. עתה נוצרה מבוכה; אני מצטער עליה לא פחות מאדוני. אם רוצה אדוני כי אבקש את סליחתו (אם כי באמת אין פה אשמתי), הנני בזה מבקש את סליחתו.
אבל המצב הזה נוצר. ברגע הזה אי-אפשר לשנותו, ולא נותר לכולנו אלא להשתדל כי לא יֵצא נזק לא לתל-חי ולא לעניניו החמריים של בית"ר דפולניה.
בשביל זה אין דרך אחרת אלא זו: כי בית"ר יעבדו בכל כחותיהם להצלחת המגבית של קרן תל-חי. מר שחטמן שלח פקודה ללשכת
תל-חי דפולניה, שיִמָסרו למפקדה הראשית יָשר הכספים הראשונים שיתקבלו ממגבית חול-המועד; זה יעזור את אדוני לסדר את החובות התכופות ביותר. מה שנוגע ליתר הצרכים, נדון עליהם בדאנציג.\8
בדאנציג נדון גם על סידור הענין הזה לעתיד. אפשר מאוד כי יוכיחני אדוני כי יש צורך במגביות בית"ר מחוצה לעבודת תל-חי. לעת עתה נדמה לי כי טוב יותר שלא תופיע בית"ר בקהל בצורת מוסד האוסף כספים בשביל עצמו. אבל הנני מוכן להתחשב עם נימוק רציני לטובת ההשקפה המתנגדת.
לעת עתה דרישתי מאדוני ומכל אנשי בית"ר: כי יעזרוני להביא סדר בכל הענין הזה. ואת זה אוכל לעשות רק אם יעשו הבית"רים את חובתם לעומת קרן תל-חי - שהיא קרננו אנו, קרן בית"ר, יהיו מה שיהיו היחסים האישיים בין מנהליה ומנהלי בית"ר. גם ביחסים האלה נתבונן בדאנציג. אחרי דאנציג אהיה גם בוארשא (לא לשם הופעה פומבית) ושם אנסה למצוא פיתרון תמידי למצב שנוצר מסביב לפעולות תל-חי.
הנני בטוח כי יבינני ויעזרני, וקודם כל - כי יקח חזרה את התפטרותו שהיא אסון לתנועה.
הנני מאחל לאדוני ולגברת פרופס חג שמח.
בכבוד ובידידות,
ז' ז'בוטינסקי
ראש בית"ר
הערות:
1 הנזכר להלן.
2 ראה רשימת האיגרות.
3 המכתב לא נמצא.
4 הלאטווי. על פי הצורה הנפוצה Lettonia
5 לפאריס.
6 פרופס נפגע מהתנגדותו של ז'בוטינסקי למגבית של בית"ר בפולין (איגרת אל פרופס א"צ 27.3.1931 ).
7 על דבר.
8 בכינוס העולמי הראשון של בית"ר (דאנציג, 12-15 באפריל 1931).