אל ליאונה קארפי, מילאנו
פאריס, 24 בפברואר 1931 איטלקית

קארפי היקר,
תודה; אבל הדיבה של ס'\1 איננה רחוקה כל כך מן האמת. אמרתי בישיבה ההיא:\2 'הנני פונה אל מפלגת הפועלים בבקשה להודיע לט'\3 שעליו לסגת עם חבריו מת"ח.\4 איננו יכולים להשאירם שם לבד, שכן הם חסרים מזון, ואומרים (אני אינני מכיר את האזור) שאין שם מים. בשל אותה סיבה אינני מאמין בצעדי סיוע: גם אם תוכל לחדור איזו יחידה, מה תעשו כדי לספק לה באופן סדיר את המזון? אבל גם בסיוע שעליו מדברים כאן, אין אני מאמין. מי יארגן אותו? ועד הצירים\5 - אני אומר זאת בנוכחות העומד בראשו\6 - לא יעשה דבר. אל הממשלה האנגלית אין טעם לפנות, הנכם מכירים את ה"נראה מחר" של האנגלים. בתנאים אלה אין לכם זכות מוסרית לעודד פעולה צבאית, שתסתיים או בצורה בלתי מכובדת, או בטרגדיה.' (אף על פי כן החליט הוועד הזמני\7 בישיבה ההיא 'לסייע' לתל-חי: רק כעבור יומיים התכנסה ועדה בביתו של ב' יפה\8 בתל אביב, והחליטה לשגר שני אישים, נדמה לי לוריא\9 ול' יפה,\10 לאיילת השחר - הנקודה האחרונה של אזור הכיבוש האנגלי המרוחקת שעות הליכה רבות מתל-חי, כדי 'לחקור' לפני שתינקט פעולה. וכעבור יומיים, בעודם חוקרים, טרומפלדור נהרג).
את הדברים הללו אפרסם בקרוב, מיד לאחר שאקבל את הפרוטוקול הרשמי של הישיבה ההיא, שכבר ביקשתי;\11 ואוסיף, שלדעתי הרוצחים האמתיים של ט' וחבריו הם אותם האנשים חסרי האחריות שלא קיבלו את הצעתי והבטיחו 'סיוע' ולא עשו דבר.
אבל מה שמעניין אותי כרגע הוא ההיבט המשפטי הפלילי. נדמה לי, שהסתירה בין האמת לבין גרסתו של א' ס'\12 היא בהנמקה בלבד: הוא שם בפי דברי הנמקה שלא היו שלי,\13 אך מסופקני אם יש בכך משום הוצאת דיבה מנקודת ראות של ספר החוקים. מה דעתך על כך? הייתי מאוד שבע רצון לתבוע לדין ולגרום לכך שפאצ'יפיצ'י\14 וסרני יחויבו לשלם סכום כסף לטובת קופת הבחירות או הקופה הפוליטית שלנו, אך אינני בטוח שקיים ה'קורפוס דליקטי'.\15
הנני מצפה גם לתשובתך בעניין שעליו כתבתי לך לפני שבועות אחדים - על אודות טרייסטה וכו'.\16
שלך הנאמן מאוד,
ו' ז'בוטינסקי

1 חיים אנצו סרני (איגרת אל קארפי 13.12.1928 , הערה 2). במאמר שפרסם בשבועון
ישראל, שיצא לאור בפירנצה, תקף את ברית הצה"ר בכלל ואת ז'בוטינסקי בפרט והוסיף, כי ז'בוטינסקי, הרואה את עצמו כפטרונו של טרומפלדור, טען בשעתו שאין להגן על תל-חי מכיוון שאינה נמצאת בתחום השליטה של אנגליה ('Lettera da Eretz Israel'; Dopo le elezioni', Israel, 12.2.1931).
2 של הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, שהתקיימה ב22 בפברואר 1920.
3 לטרומפלדור.
4 מתל-חי.
5 משלחת ציונית בראשותו של חיים וייצמן, שהגיעה לארץ ישראל ב1918 כדי לייעץ לממשל הצבאי הבריטי בפתרון בעיותיו של היישוב היהודי. על פי החלטת הקונגרס הציוני ה12 (ספטמבר 1921) עברו סמכויות ועד הצירים להנהלה הציונית הארץ-ישראלית.
6 באותה עת עמד בראש ועד הצירים מנחם אוסישקין.
7 הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, שנבחר על ידי נציגי היישוב בי"ח בטבת תרע"ח, מילא תפקיד ההנהגה של היישוב עד לבחירת מוסד נבחר.
8 בצלאל יפה (איגרת אל יפה ב' 6.1.1907 , הערה 1). בימים ההם היה חבר הוועד הזמני.
9 יוסף לוריא (איגרת אל אוסישקין 13.7.1906 , הערה 6). בימים ההם היה מנהל מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית.
10 לייב יפה (איגרת אל רבניצקי 22.8.1904 , הערה 27). בימים ההם היה חבר ועד הצירים.
11 ראה איגרת אל גרוסמן 2.1.1931 .
12 של אנצו סרני.
13 ז'בוטינסקי הציע
לפנות את מתיישבי הגליל העליון בשל חוסר היכולת של היישוב להגן עליהם (ראה איגרת אל גרוסמן 2.1.1931, הערה 18), ולא כפי שטען אנצו סרני במאמרו.
14 אלפונסו פאצ'יפיצ'י (איגרת אל קוזלסקי 21.11.1922 , הערה 8). היה עורך השבועון Israel, בו פרסם אנצו סרני את מאמרו.
15 רומית: corpus delicti. ראיות המוכיחות ביצוע פשע.
16 המכתב לא נמצא.