אל יונה מחובר, לונדון
פאריס, 15 בינואר 1931 רוסית

יונה מויסייביץ' היקר,
תודה על מכתבך.\1 העיקר שאתה רואה סיכוי לפשרה:\2 זה כל מה שאני רוצה. לא מדובר 'בחיסולי' בלבד, לא אסכים ללכת בכיוון שיאלץ אותך או את מ' אי'\3 או מישהו אחר מראשי המפעל שלנו 'להתחסל'. בשבילי זה יהיה פיצוץ של המפלגה, ויהיה עליי להתחיל הכול מחדש, אבל לכך אני זקן מדי ועייף. המפלגה בהרכבה הנוכחי היא הרומן האחרון בחיי, רומן אחר לא יהיה.
ליכטהיים הציע לי הצעה נבונה - לדחות את הדיון בשאלה זו עד לאחר הבחירות - לתקופה שבין הבחירות לבין הקונגרס - אז הכול יהיה ברור (?) וגם הראש יהיה פנוי לזה. אני מקבל הצעה זו, אבל אך ורק עד לקונגרס.
אם אנו דוחים את הדיון בשאלה זו, לא הייתי רוצה לנסוע עכשיו ללונדון. מצבי קשה מאוד. אניה שוב איננה בקו הבריאות (עכשיו היא חלתה בשפעת, אבל לא זאת הבעיה); עליי לשכנע אותה לבצע כמה בדיקות ולבקר אצל רופאים, ואתה מן הסתם יודע איזו משימה דיפלומטית זאת. גם עסקיי אינם טובים. בגלל מסע ההרצאות כתבתי שליש\4 מהדרוש לתקציב שלי, ועכשיו אני חייב למלא את החסר; הפסקה של כמה ימים ואי-היכולת שלי לעבוד בקצב מהיר, פירושו פיגור של שבועיים. נוכחותי אינה הכרחית לניהול משא ומתן עם ברלין\5 וכו'; אתה ומ' אי' יודעים בעצמכם מה לומר. אני מבקש מאוד את הסכמתכם לדחיית בואי. יתר על כן, אם הקונגרס יתקיים במארס, שוב אצטרך לנסוע בקרוב לעבודת פרך.\6
בקש מניידיץ' שיראה לך את מכתבו של רוזוב. המצב איום, פשוטו כמשמעו; צפוי אסון העלול להמיט חורבן על רוזוב ועל אחיו, על המשק בפתח תקוה ועל שורה של בעלי חוב. כמו כן קיים חשש לפשיטת רגל רשמית. אני דורש מניידיץ' שידבר עם שליט\7 ועם אחרים, ויעשה כל אשר ניתן. אני כתבתי כבר למ' שליט. למותר לציין עד כמה זה הכרחי ודחוף. אל תדחה, היפגש עוד היום עם ניידיץ' והָאֵץ בו לפעול.
אני מחבק את כולכם.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 עם מאיר גרוסמן. ראה איגרות אל גרוסמן 2.1.1931 ו- 10.1.1931 ו- אגרת אל מחובר 10.1.1931 .
3 מאיר איליץ' גרוסמן.
4 מן המאמרים בעיתונות.
5 עם הרב ברלין (איגרות אל גרוסמן 7.1.1931 ו- 10.1.1931 ).
6 דהיינו: למסע הרצאות.
7 מ' שליט - נדבן יהודי בלונדון.