אל זאב וולפגאנג פון וייזל, ירושלים
קלן, 26 בדצמבר 1930 גרמנית

ד"ר פון וייזל הנערץ והיקר,
אני כותב מתחנת הרכבת, סלח-נא על החיפזון.
הייתי כה עייף, באותה עיר בפולין שבה קיבלתי את מכתבך מ6 בדצמבר,\1 עד כי בתשובתי אליך\2 שכחתי את העיקר: כיצד יש לפרש את המונח 'דיקטטורה' שהשתמשתי בו. במלוא הכנות ציינתי במפורש במברקי מ5 בדצמבר: 'בתנאי שתִמָסר לזמן הבחירות דיקטטורה במפלגה ובעיתון לשלישייה…'\3
זו היתה הסיבה העיקרית לשיגור שני מברקים אישיים (בחמישה ובשישה לחודש),\4 כדי להניע אותך להביא את הקרבן הזה; משום שחששתי שלא זו בלבד שאני פוגע בכך בזכויותיך כחבר הוועד המרכזי, כי אם גם במעמדך כעורך. עד כמה הדבר אינו נעים לי, זאת אתה יודע ממכתביי; אם מכתבים אלה לא שיכנעו אותך, לא אוכל עוד להוסיף דבר בעניין זה.
עליך להבין דבר אחד: לא העליתי את דרישתי באופן רשמי בתור בעל תפקיד במפלגה. בתור חבר הוועד הפועל, אין לי דבר נגד כינוס ועידה על פי הכללים ואין לי דבר נגד החלטותיה.\5 זו גם דעתם של אנשי לונדון,\6 שאתמול ראיתי אותם בברלין. ואולם כמועמד, זו שאלה אחרת. בסופו של דבר, שמי אינו רכוש המפלגה והוא שייך בראש ובראשונה לי. יש תנאים בהם אני מוכן ומזומן ליטול סיכון לכישלון, אבל יש תנאים שבהם לא הייתי מוכן לכך. לא הייתי מוכן, למשל, ליטול סיכון בתנאים שחברנו א' ויינשל מתאר אותם עכשיו כהשקפתה של הקבוצה הרדיקלית בארץ ישראל: להיכנס לוועד הלאומי כדי לחשוף את הפסול של האחרים ואת סודות הוועד הלאומי. אולי זו משימה טובה, אבל לי אין היא מתאימה כלל. אינני מתלהב כל כך מהשתתפותנו בגופים כלליים, אולי אף אשמח אם המפלגה לא תשתתף כלל בבחירות הללו. אבל לשחק משחק של אופוזיציה בגוף שאינני מכבד במיוחד, 'לקרוע את המסכה' מעל פניהם של מתנגדים נחותים או למלא שירותי ביון (פרסום 'הסודות'!), לכך אני סנוב מדי. אינני מועמד לתכנית כזאת, ואני מתנגד שבהקשר כלשהו למועמדותי ייצור
דאר היום את הרושם שזה גם המצע שלי.
זה חודָשים לא ראיתי את העיתון, ואינני יודע אם אכן נוצר רושם כזה. אני מקווה שאין זה כך. ואולם לא יהיה זה הוגן להעמיד פנים שדבר כזה אי אפשר שיקרה; כמובן, במאמריך זה לא יקרה, אבל זה אפשרי בהחלט במאמריו של א' ו',\7 למשל. על כן התניתי שבתקופת הבחירות יהיה נתון העיתון לאותה השפעה לה נתונה המפלגה.
ידיד יקר, אני מעמיד אותך במצב קשה, אבל לא אוכל לנהוג בצורה אחרת. לא הייתי מתערב אם לא היו מבקשים ממני להיות מועמד. יש גבולות במתן רשות להשתמש בשמי הדל. השקפות הקבוצה הרדיקלית מוכרות לי; במובנים מסוימים אני שותף להן, במובנים אחרים - לא. ובמיוחד לא בשאלת השתתפותנו בגופים ציבוריים. למשל, תמיד התנגדתי להשתתפותם של הרביזיוניסטים בבחירות לעיריית תל אביב, זאת יאשר לך יעקב ו'.\8 אני שונא את הרעיון שנופיע כמיעוט בוועד הלאומי או בכל מקום אחר; אני כל כולי בדלן, אבל אני מוכן לקבל עליי את הדין, שכן אני מבקש לשמור על ליכודה של המפלגה הרביזיוניסטית. לכן נאלצים לפעמים להביא בחשבון התלהבויות שונות. אולם יש גבול. באופוזיציה מסעירה לא יהיה לי חלק. אינני אומר שזה רע, ¬אאבל אינני רוצה.
ידיד יקר, זה הכול. אם יש בכוחך להקריב גם את הקרבן הזה, דהיינו: בתקופת שתי מערכות הבחירות\9 תעמיד גם את העיתון תחת פיקוח וצנזורה של השלישייה רוזוב, וייזל, ויינשטיין, אז אשאר מועמד. אם לא תרצה בכך, או אם דבר זה יגרום להתפטרותך כעורך,
לא אסכים להיות מועמד. הישארותך בתפקיד העורך חשובה בעיניי יותר ממועמדותי, אבל לעולם לא אסכים, שמערכת הבחירות הכרוכה בשמי תתנהל בססמאות שאינן מקובלות עליי.
הרכבת שלי עומדת לצאת עוד מעט, עליי לסיים - אנא, אנא, נסה להבין באופן אינטואיטיבי את כל אשר לא כתבתי בשל קוצר זמן.
שלך, ו' ז'

הערות:

1 המכתב לא נמצא, אולם נראה שציטוט ממנו מובא באיגרת אל ויינשל 29.12.1930 , פסקה ראשונה.
2 התשובה של ז'בוטינסקי למכתבו של פון וייזל מ6 בדצמבר לא נמצאה.
3 איגרת רוזוב י' ו- פון וייזל ו' 5.12.1930 . הציטוט במקורו בעברית.
4 איגרות אל רוזוב י' ו- פון וייזל ו' 54.12.1930 ו- אל פון וייזל 6.12.1930 .
5 פון וייזל הביע תרעומת על מברקו של ז'בוטינסקי מ5 בדצמבר (איגרת אל רוזוב י' ו- פון וייזל ו' 5.12.1932), בראותו בו הבעת אי-אמון בהחלטות ועידת
הצה"ר בארץ ישראל מ22 בנובמבר 1930 ובוועד המרכזי החדש שנבחר על ידה. ראה גם , איגרת אל ויינשל 29.12.1930 .
6 של חברי הוועד הפועל של ברית הצה"ר בלונדון.
7 אברהם ויינשל.
8 יעקב ויינשל.
9 הבחירות לאספת הנבחרים בארץ ישראל והבחירות לקונגרס הציוני ה17.