אל שלמה ויגודסקי,\1 פראנקפורט ע"נ מיין
ראדום, 22 בדצמבר 1930 רוסית

מר ויגודסקי הנכבד מאוד,
רק עתה קיבלתי את מכתבך מ8 בדצמבר.\2 אני מצטער מעומק הלב על צעדך. דווקא בשל רצוננו לטפח את הכושר הגופני, מחובתנו לזכור שמותר לעשות בו שימוש אך ורק במקרה אחד: כהגנה בפני סכנה
ממשית. אין שום ספק שהשימוש בכוח פיסי כשיטה לפתרון ענייני כבוד בין שני יהודים - פסול בהחלט. יתרה מזו, בהיותך מוכר כצלף וכסייף בעוד יריבך כלל אינו בקי במקצועות הללו, דו-קרב
(זה מנהג טיפשי בין יהודים) לא בא אפילו בחשבון.
אם לא תשלים עם ד"ר ארנסברג,\3 והוא לא ימחול לך, לפי דעתי יהיה עליך לעזוב את ברית טרומפלדור. אני מייעץ לך, אם עדיין לא מאוחר, לגשת אל ד"ר א'\4 ולבקש סליחה. אני הייתי נוהג כך.
בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 שלמה ויגודסקי (Wigodsky); מהנדס במקצועו. מראשוני בית"ר בפולין - היה מפקד בית"ר של מחוז לודז'. בתקופת שהייתו בפראנקפורט ע"נ מיין היה מראשי בית"ר. הסתכסך עם ד"ר פאול ארנסברג, יושב ראש הצה"ר בפראנקפורט, והוצא מהמפלגה מסיבות משמעתיות (מכתבו של ויגודסקי מ18 בדצמבר 1930 אל יושב ראש הצה"ר בפראנקפורט; מ"ז, ג23/5/2). בשנת 1932 נתמנה לחבר הנהלת המחלקה להכשרה הגנתית בשלטון בית"ר. ב1946 התגייס לארגון הצבאי הלאומי ושימש כאחראי על מחלקת העיתונים הלועזיים של האצ"ל.
2 המכתב לא נמצא.
3 פאול ארנסברג (איגרת אל ליכטהיים 13.8.1929 , הערה 8). יושב ראש ברית הצה"ר בפראנקפורט ע"נ מיין.
4 ד"ר ארנסברג.