אל ישעיהו קלינוב, ברלין
ביילסקו, 16 בדצמבר 1930 רוסית

איסאי יעקובלביץ' החביב,
היססתי רבות לפני שישבתי לכתוב את המכתב הזה. אבל דומני שהמצב ויוקרתך חשובים מ'כבודי'.
ברצוני לשאול: האם התנהגותו של 'השמאל' בבחירות בווייטצ'פל\1 אינה מאלצת אותך לבחון מחדש את יחסך לאגף הזה? למותר להטעים כי זו לא היתה טעות מקומית, שכן כל המנהיגים היו שם בהרכב מלא.
מחלתם אורגנית: שתי נאמנויות, שאני מכנה בשם 'שעטנז'.\2 אם תעמיד בהיכל שני אלילים, ינצח בהכרח דווקא 'השני'; זה יורגש יותר ויותר במרוצת הזמן. אנו עוד נראה 'הפתעות' פרדוקסליות, ועל אף המוזרות שבדבר הם עוד יצטרכו להילחם נגד העיקרון של עבודה עברית, ולכנות אותנו שוביניסטים בגלל עמידתנו על העיקרון הזה. הם יהיו חייבים להפוך את ה'הסתדרות' לפדרציה עברית-ערבית, דהיינו: לארגן את ההמון הערבי ולמעשה - לקדם את לאומנותו (הרי ידוע לך, שאיגוד מקצועי תמיד מבליט בסופו של דבר את הצד הלאומי). הם גם ייאלצו להסתלק במפורש ממדינת היהודים\3 ומהרוב היהודי; ב' כצנלסון\4 כבר עשה זאת בריגה, בתשובה לשאלה ישירה שהציג לו דיסנצ'יק.\5 העמד את עצמך במצב של איש ישר הרוצה בכנות להיות נאמן להשקפת עולם סוציאל-דמוקרטית: גם אתה תגיע לאותן מסקנות.
איך תוכל הציונות להשלים עם אגף פועלי כזה? איך תוכל הציונות להשתמט מהחובה להיאבק בו בגלוי? במילים אחרות: איך אפשר שלא לדרוש מהמוני הפועלים לפרוש מהמחנה הזה ולעבור למחנה הבריא ממנו?
האם לצורך זה יש ליצור תחילה גרעין של המחנה החדש או מוטב לחתור מבפנים, אתה יודע בעצמך שזה עניין של מה בכך; ואני אינני יכול לנהל ויכוח על עניינים קטנונים עם אדם הנחשב בעיניי למעמיק. שורש הרע ושורש הבעיה הוא בזה, שלכל תנועות הפועלים במתכונת הזאת אין זכות קיום בתוך הציונות.
פרישתך היתה לנו מהלומה - הרי אנו נלחמים על עניין צודק נגד עניין כה בלתי צודק, שבווייטצ'פל הוא גבל בחוסר מצפון.
שלך, ו' ז'
הערות:

1 איגרת אל בלילובסקי 16.12 1930 , הערה 4.
2 במקור בעברית.
3 במקור בגרמנית:
Judenstaat
4 ברל כצנלסון (כרך ב, איגרת 223, הערה 16). עורך דבר וממנהיגיה הבולטים של תנועת הפועלים בארץ ישראל.
5 אריה דיסנצ'יק -
Dissentchik
(ריגה 1907-רמת גן 1978); עיתונאי ועורך. ממייסדי תנועת בית"ר ומראשיה. מזכיר כללי של שלטון בית"ר (1930-1932). ב1934 עלה לארץ ישראל. עסק בעבודה עיתונאית - תחילה בהירדן, לאחר מכן בהבוקר, ובשנים 1956-1977 היה עורך העיתון מעריב.