אל ישראל רוזוב, תל אביב
אובור, 29 באוגוסט 1930 רוסית

ישראל אנשלוויץ' היקר,
בוודאי שמת לב שלא כתבתי לך זה מאה שנה. אני מקווה שאינך כועס. אני עכשיו שוב עיתונאי מהיר קליעה, וקשה לי מאוד. מלבד זאת כל מכתביי לגפ'\1 מכוונים גם אליך, ומכתב זה מכוון גם אל גפ' ואל כל הידידים.
קיבלתי מווייזל
מכתב ארוך ובו כל סיפור המעשה על מהלך העניינים.\2 אני מצרף למכתב זה את העתק תשובתי.\3 אולם השורה התחתונה\4 שלו היא זאת: הוא מתנגד להקים מועצה של מערכת העיתון; הוא מוכן להיוועץ, בייחוד בגפשטיין, אך בסופו של דבר יפעל לפי הכרתו הפנימית. אגב, לי הוא כותב: 'לדידי, עצתך היא פקודה'. וכמובן, הוא מתחייב לפעול על פי מדיניות המפלגה.
דעתי היא: בראש ובראשונה יש לתת לאדם תחושה של חדוות יצירה\5 בייחוד כאשר אין ביכולתנו לתת לו דבר אחר. מועצת עורכים או לא - זה ויכוח תאורטי; מניסיוני אני למד שעדיף עורך יחיד, ואולם לא זה העיקר. אם ברגע מסוים נעשה לו לאדם צר המקום בעולם, יש לקבלו כפי שהוא. יתר על כן, אין להירתע אם בחודשים הראשונים לא הכול יפעל אצלו כשורה והוא יעשה שגיאות. גם אצל ס' ק'\6 לא הכול עלה יפה בחודשים הראשונים. הכול לגלגו וגידפו, אפילו אני הטיפש התעצבנתי, ובסופו של דבר יצא עיתון מעולה. תנו גם לווייזל אשראי כזה.
אבקש את כולכם, ואותך במיוחד, בכל לשון של בקשה: אל תתנו לווייזל ולדייוויס\7
את ההרגשה שהם 'זרים' - יהודים מערביים\8 בקרב יהודים רוסים. יש להם הרגלים משלהם, יש להם גישה משלהם לעניינים, בוודאי לא רעה כל כך, אף אם היא לפעמים בלתי נעימה לנו. הרביזיוניזם לא יוכל להישאר תמיד תנועה רוסית. למען השם, אפילו בחוג מצומצם אל תרשו שיתקבל רושם של חזית רוסית נגד גרמנית. הייתי אפילו שמח לו אחד 'משלנו' יתמוך, גם אם לא בכנות, בנקודת ההשקפה 'שלהם'.
אכתוב מדי שבוע. כאן במקום הנידח עדיין אינני יודע מה החליט הוועד הפועל הציוני בעניין הקונגרס.\9 אם הקונגרס לא יכונס בחורף, הרי כפובליציסט מן השורה אתחיל בתעמולה שיטתית למען הקמת הסתדרות ציונית עצמאית. אני נחנק, אינני יכול יותר להתנוון. הרגלנו את עצמנו להססנות ולדיבור מעורפל. פרשת קלינוב\10 היא אחת התוצאות של המצב הזה. הוא אמר לי לאחר עזיבתו: 'אם ההסתדרות היא נגד לשכות עבודה ניטרליות, אסור להקימן בניגוד לרצון ההסתדרות'. אדם בעל הלך רוח כזה היה בשורותינו! אינני יכול לתאר לך עד כמה כואב לי ומעליב שהוא עזב אותנו, והנזק יהיה גדול. ואולם כל זה מזמן צריך היה להוציא מקרבנו. יש צורך להתחיל בתעמולה מבראשית - בעד היגיון, בעד מסקנות גלויות לב, בעד הריסת מבצרים ובניית מבצרים חדשים.
אני מחבק את כולכם.
שלך בלבביות,
ו'


1 לגפשטיין.
2 פון וייזל דיווח לז'בוטינסקי, כי בחודש יוני 1930 קיבל לידיו את תפקיד העורך בפועל של דאר היום במקומו של שלמה גפשטיין
(מכתבו מ12 באוגוסט, מ"ז, א2/18/3/1).
3 המכתב לא נמצא.
4 במקור ביידיש בכתב לטיני: unterschte Schure di
5 במקור בגרמנית: Arbeitsfreude
6 סולומון קלמנטייביץ' גפשטיין.
7 ארנסט דייוויס (איגרת אל גרוזנברג 1.12.1927 , הערה 2). כתב הברלינר טאגבלאט וחבר מערכת דאר היום.
8 במקור בגרמנית: Westjuden
9 בדבר מועד כינוסו של הקונגרס הציוני ה17 (ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 20.8.1930 , הערה 5).
10 פרישתו מהמפלגה הרביזיוניסטית.