אל מארק שוורץ, ירושלים
פאריס, 7 באוגוסט 1930 גרמנית ואנגלית

אישי
שוורץ יקירי,
היתה זו אחת הנבזויות הגדולות שהגורל זימן לי אי פעם. אני נושא בחלק מן האשמה: מכיוון שתעודת הזהות שלי לא היתה תקינה, לא יכולתי לקבל את האשרה\1 המאפשרת שיבה לצרפת, ולקונסול\2 היה תירוץ. אבל אני בטוח שהטיפוס הזה לא טלגרף, אף על פי שמזכירי שילם תמורת השירות הזה. שלשום (5 באוגוסט) עדיין לא היתה לי אשרה! אסע דרך גרמניה,\3 עכשיו אין לכך חשיבות;\4 אבל אני מאוד כועס.
לאה\5 כתבה לי מכתב, וכמנהגה אין בו אף מילה על עצמה, אלא הכול על האדון פרוץ.\6 אבקר אצלה בבאד פיסטיאן.\7 הברקתי לפרוץ וגם כתבתי לו מכתב.\8 תודה על המידע.
מההנהלה הניו יורקית לא קיבלתי שום תגובה.\9 הם דגים מוזרים.
פטרסון:\10 הרשה לי לדון בעניין הזה עם ליכטהיים בפראג.\11 כתבתי לליכטהיים (כדי שאוכל להציע לפ'\12 משהו אחר), אבל הוא השיב תשובה בלתי מספקת. אני מצפה שהוא יתערב באופן פעיל. איחור של שבוע אחד לא ישנה את המצב. היום אסע לפראג.
כן, איליה אברמוביץ' ברלין\13 שאל אותי אם יש בשבילו משרה ב'יהודה'. אין לו ציפיות לשמש כמנהל, שכן הוא בטוח שבקרוב אבוא לשם. אבל הוא מבקש להשתלב בעבודה. אני יודע מה דעתך בעניין הזה, אבל אבקש שתהרהר בו שוב בדחיפות. רעי היקר, לא אשוב ל'יהודה', אפילו אם תחודש האשרה שלי. מעתה ואילך עליי לנקוט עמדה מיליטנטית, והדבר עלול לפגוע בחברה. זה סופי.
ועתה בעניין בו אתה שוגה: ב'\14 זוכה להערכה ביישוב - במידה שהם מסוגלים להעריך מישהו - הוא נחשב בעיניהם לאדם יציב ודייקן. אני תמים דעים אתך שלא קל לעבוד אתו, אבל יהיה גרוע יותר אם יבוא אדם אחר מאמריקה כדוגמת חזן\15 או אפילו גרוע ממנו - קל דעת היודע כל דבר טוב יותר מאחרים. ב' מכיר כל אדם בארץ ישראל ואני תומך במועמדותו בכל לבי. כמובן, אינני מתכוון לומר אפילו מילה אחת לאמריקה ללא הסכמתך - חד וחלק. תן דעתך על כך.
רעייתי ובני שולחים לך את רגשי אהבתם. בהצלחה רבה.
שלך תמיד,
ו' ז'
1 את אשרת הכניסה לאוסטריה, כדי להיפגש עם מארק שוורץ בווינה (ראה איגרת אל שוורץ מ' 22.7.1930 ).
2 לקונסול האוסטרי בפאריס.
3 לוועידת הצה"ר בפראג.
4 שכן מארק שוורץ כבר עזב את וינה וחזר לארץ ישראל.
5 רעייתו של מארק שוורץ.
6 הַנְס פרוץ - Hans Perutz (פראג 1892-הרצליה 1969); איש עסקים ותעשיין - חלוץ תעשיית חוטי הצמר בארץ ישראל. ציוני מנעוריו. ב1930 הצטרף לברית הצה"ר. בשנות ה30 נהג ז'בוטינסקי להתארח בביתו בעת שהייתו בווינה. סייע לעליית 'אף על פי' מאוסטריה. ב1938 עלה לארץ ישראל. הקים את בית החרושת 'אדרת' לייצור חוטי צמר.
7 Bad Pistyan - מקום מרפא באוסטריה.
8 המברק והמכתב לא נמצאו, אך במכתב אל ז'בוטינסקי מ8 באוגוסט אישר פרוץ את קבלתם, והזמין את ז'בוטינסקי להתארח בביתו בעת שהייתו בווינה (מ"ז, א2/18/3/1).
9 ראה איגרת אל שטראהל 10.6.1930 .
10 ג'ון הנרי פטרסון (איגרת אל צ'לנוב 29.4.1915 , הערה 3) נתמנה בזמנו למנהל סניף חברת 'יהודה' בקהיר, אשר בשל מצבה הקשה של החברה נסגר לאחרונה. ז'בוטינסקי חיפש בשבילו תפקיד אחר בתחום הביטוח.
11 ריכארד ליכטהיים היה מנהל חברת הביטוח 'פניקס' בברלין.
12 לפטרסון.
13 אליהו ברלין (איגרת אל ברלין א' 3.5.1918 , הערה 1). חבר הנהלת הוועד הלאומי.
14 ברלין.
15 נתן חזן (איגרת אל יעקבי ש' 12.8.1928 , הערה 24). ראה גם איגרת אל גרוסמן 28.8.1928 .