מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל מאיר גרוסמן - לונדון
מספר האגרת : 857
קבצים מצורפים
תוכן
מצרף מכתבו של י. סוסקין שנענה בחיוב לבקשתו לתרום 1000 לי"ש,
ומבטיח להעביר את הסכום לנמען לכשיתקבל. שואל האם להזמין את י.
סוסקין לוועידת הצה"ר. מבטיח לבקשר את וישניאק בדרכו לפראג.
מודיע שהזמין את חברי הוועד הפועל של הצה"ר בפריס להתייעצות
ושלדעתו יוחלט בה שלא לדחות את הוועידה העולמית של הצה"ר.
אומר שבהתייעצות יעלה את הצעתו של הנמען לצמצם את תקציב
העיתונות. מוסר שכתב מאמר זהיר על נצחונו של לואי בראנדייס
בהסתדרות הציונית בארצות הברית. מבקש לשחררו מכתיבת קול-קורא
לאוהדי התנועה; לדעתו יכול אוסקר רבינוביץ או אברהם אברהמס
לעשות זאת במקומו, והנמען רשאי לחתום עליו בשמו. מביע דעה
שסירובו של הנמען לשאת נאום מרכזי בוועידת הצה"ר יעשה רושם
כאילו קיים ריב ביניהם והוא מבקשו לחזור בו מהחלטתו. מוסר שהוא
מתכוון לקרוא באזני חברי הוועד הפועל של הצה"ר בפריס את מכתבו
של שטריקר ושברצונו לכתוב לשטריקר שיצחק גרינבוים אמנם יקבל את
מרותו בוועידת הרדיקאלים, אבל סופו לאכזב אותו. מסכים שתשובת
הוועד הפועל של הצה"ר לזליג ברוצקי תפורסם ברבים. מביע דעה שאת
ארגון הרצאותיו באירופה יש למסור בידי אמרגן; מתכוון לקחת אתו
פנקסי קבלות של קרן תל-חי על מנת להתרים את החברים. סבור שניתן
לקבל מהאמרגן 50 עד 125 לי"ש כמפרעה על חשבון ההרצאות. מציין
שישראל שפאן לא יוכל לארגן הרצאות ברומניה, ושיהיה צורך לארגן
הרצאות בבסרביה ובקלוז', אך מכיון שכבר ביקר בקישינב
ובבוקובינה אין צורך שיסע לשם שנית. מסביר שכתב לליאופולד אמרי
משום שז'וסאיה ודג'ווד הודיע לו שאמרי עומד להשתתף בוויכוחים
בענייני ארץ-ישראל בבית הנבחרים, והוא מניח שידבר גם על איסור
כניסתו לארץ-ישראל. שואל את הנמען איך לדעתו ניתן לחסל את
הסכסוך בין הנהלת קרן תל-חי בלונדון לבין אדולף גורביץ בעניין
בית ספר תל-חי. מודיע שאינו יכול לבוא ללונדון ושיכנס את חברי
הוועד הפועל היושבים בפריס ויזמין גם את הנמען לשם. מבטיח
לשלוח לנמען העתק ממכתבו של ישראל רוזוב. מוסר שתמר ז'בוטינסקי
הודיעה לו בדבר רכישת קרקע בתנאים נוחים על ידי הקק"ל וחברת
הכשרת הישוב בסביבות חדרה וחיפה, ועל תגובתם החריפה של חוגים
ערביים. מוסר שנאשאשיבי אמר לסגל, שהוא לא יתרושש אם מחיר
הקרקע יירד. אומר שבעקבות סירובו לקבוע את מועד כנס בית"ר לפני
ועידת הצה"ר הציעה המפקדה העליונה לדחותו עד הקונגרס הציוני העול
העולמי בדצמבר, אך הוא עומד בדרישתו לקיים את הכנס מיד לאחר
ועידת הצה"ר.

