אל מאיר גרוסמן והוועד הפועל של ברית הצה"ר, לונדון
יוהנסבורג, 25 במארס 1930 אנגלית

מאיר איליץ' היקר וועד הפועל היקר,
1. אתמול נתקבלתי על ידי הרצוג וסמאטס. לשניהם סיפרתי באופן גלוי ביותר על תלונותינו נגד הממשלה. שניהם ביקשוני לשוב ולהיפגש עמם בשובי מן הצפון.\1 דומני שהרצוג התרשם ביותר (הוא ישב אתי שעה תמימה, אף על פי שכל מיני שרים המתינו בחוץ, הציצו מדי פעם אל תוך החדר ונרמזו להסתלק). עליי לומר שהוא ממש נהנה מן ההתקפה שלי על השליטים הבריטים האהובים שלו. הוא אמר שמעולם לא תיאר לעצמו, גם לא אחרי הפרעות, שהממשל היה כה גרוע. הוא אמר: 'כפי שאני מבין את שליחותך, אתה רוצה שהיהודים בדומיניונים יפעילו את השפעתם על ממשלותיהם וימריצו אותן להסב את תשומת לבה של בריטניה הגדולה, כי עליה לנהוג בהגינות. ובכן, אני סבור שזו דרישה הוגנת ביותר, ואינני רואה כיצד יוכלו לדחותה.' אולי עוד אנסה להסיק מסקנה מעשית מההערה הזאת, אם אשתכנע שיש אפשרות שפטיציה מקומית תזכה לתמיכה ניכרת. כמובן שאשאל בעצתכם באמצעות מברק ארוך, כאשר הרעיון הזה יהיה מעשי.
2. מן הבחינה המוסרית, עד עתה הסיור הזה נראה מוצלח. הרושם על הקהל הוא בדרך כלל רב, ואף הציונים הרשמיים יצאו מגדרם. הם ישובו אל גדרם, וכמובן שלא תתחולל מהפכה. אולם עכשיו נראה שהדברים עשו עליהם רושם, ומהלכת שמועה שכמה מחברי ההנהלה המקומית\2 'מתנודדים'. אלה שטויות, אבל אני סבור שאותיר כאן ארגון חזק למדי.\3 עד עתה היתה רק קבוצה אחת ביוהנסבורג ובה רק איש חזק אחד - יודס.
3. עליי להישאר כאן עוד כשלושה שבועות ואולי אף ארבעה. אין מה להיחפז, שהרי אינני יכול לנסוע לארץ ישראל.
4. כספים: אני מאמין שיהיה בסך הכול סכום של כ5,000 שטרלינג, מלבד ההוצאות, שעל פי מכירת הכרטיסים להרצאותיי עד עתה אולי יכוסו מהכנסות אלה. אולם 15,000 לירות שטרלינג למגבית קרן היסוד אינם בבחינת חלום.
5. רק עכשיו קראתי את המאמר בפטריוט\4 (אברהמס שלח לי). מן הסתם אתה רוצה לתקוף את התרגום המייחס לי הערות גסות כלפי היהודים, שאינן מופיעות במקור. אולם אני מסופק אם יהיה בכך די כדי לקנוס אותו באופן רציני. אנחנו עשויים לקבל פרוטות כדמי נזיקין. מכל מקום, אם עורכי דין מייעצים להגיש תביעת דיבה (כפי שהברקתם לי לפני ימים אחדים) אל תתנו לבן הבליעל לחמוק, אבל אני מסופק. ככלות הכול, אם הגסות אינה מיוחסת לי אלא לפקיד, הרי לא נוכל לטעון שהתרגום ממיט עליי חרפה לעיני בני עמי. הֱיו זהירים.




































6. 'גירושי' מארץ ישראל מתחיל להיראות בעיניי די רציני. אפשר שהדבר נעשה בהסכמת משרד המושבות (ביקשתיכם לחקור בדבר, אך עדיין לא קיבלתי תשובה). אם כך, יִקְשֶה עלינו מאוד לבטל את הגזירה, ואם היא לא תבוטל כולנו ניקלע למצב בלתי נעים. קשה יהיה לטעון שאנו מסוגלים להשפיע על הממשלה הזאת לתמוך ב'ציונות רוממה', אם איננו יכולים אפילו להשפיע עליה שתאפשר לנשיא שלנו להיכנס לארץ ישראל. המצב הזה עלול לאלץ אותנו לשנות את עמדתנו: עד עכשיו תקפנו את הממשל הארץ¬-ישראלי בלבד, ייתכן שניאלץ לכלול בתועבה הזאת גם את רחוב דאונינג.\5 אינני אומר זאת בנחרצות, אבל אני מתחיל לחשוש שאלה הם פני הדברים. אשר לי, לא אוכל לעבור על כך בשתיקה ללא איזשהו 'מעשה' - טבעי ביותר היה להחזיר את דרגתי הצבאית ואת אות חבר המסדר של הקיסרות הבריטית,\6 אלא אם כן הגזירה תבוטל. אני מצפה לתשובתכם בדבר עמדת משרד המושבות.
ברכות לבביות לכולכם ולמשפחותיכם.
שלכם, ו' ז'
הערות:
1 ממסע הרצאות בחלק הצפוני של דרום אפריקה וברודזיה (ראה איגרת אל גרוסמן 8.4.1930 ).
2 ההנהלה של הסתדרות ציוני דרום אפריקה.
3 של המפלגה הרביזיוניסטית.
4 Patriot - עיתון שיצא לאור בלונדון.
5 דהיינו, את ממשלת בריטניה, שראש ממשלתה גר, כידוע, ברחוב זה.
6 במקור: MBE - Member of the Order of the British Empire