אל זליג סוסקין, ז'נווה
לונדון, 26 בינואר 1930 רוסית

סודי ביותר
יבגני חאריטונוביץ' היקר,
סלח לי שלא השיבותי על מכתבך הראשון.\1 עד ה24 לחודש התכוננתי במרץ לחקירה החוזרת (עדות בפני ועדת החקירה).\2 החקירה היתה בדלתיים סגורות, לכן לא ראוי לפרסמה, אבל אוכל לומר לך באופן אישי, כי רופין\3 קלקל בצורה חמורה: 'כמעט שאין אדמה פנויה וראויה לעיבוד', 'לפחות 120 דונמים למשפחה'\4 - אף מילה לא נאמרה על עיבוד אינטנסיבי ועל סיכוייו (על כל פנים, בזיכרונם של חברי ועדת החקירה לא נותרה אף מילה על כך) וכדומה. אם נזכור שבארץ ישראל הסיתו את הוועדה בחריפות נגד סילוק האריסים (דהיינו נגד קניית קרקע בכלל), התוצאה תהיה…
בנוגע למכתבך מה22 בינואר:\5
1.
לי אישית אין שום דבר נגד מאמרך,\6 אבל עדיין לא נועצתי בוועד המרכזי. אני בעד ועדה בנוסח תכנית סמאטס בלפור,\7 אבל אינני רואה מניעה שתובע גם דעה הפוכה. אנו נדון בכך ואין סיבה למהר - השאלה תתעורר רק אחרי הדין וחשבון של ועדת החקירה, שרק שלשום סיימה את גביית העדויות.
2. שאקבורו\8 (העסקן הראשי של משרד המושבות העוסק בענייננו) הודיע שהוא נגד הפרלמנט;\9 ושוררת הדעה שנסתם עליו הגולל. אני אישית סבור שאפילו אם לא נסתם עליו הגולל, יהיה קשה מאוד להחיותו. לכן, בעניין הזה אני די אופטימי (אני בכלל אופטימי בהערכת האפשרויות המדיניות - אלמלא ההנהלה הציונית). אבל יש כמובן לפעול במלוא הקיטור נגד דרכם של אנשי קפלן.\10 אצלנו התגבשה כוונה כזאת: לשלוח להנהלה הציונית מכתב (באמצעות משלחת של שני חברי הוועד המרכזי) ובו הערכה מפורטת של המצב בתוספת דרישה לכנס את הקונגרס, ובינתיים לכונן ועד חירום כפי שהצענו בספטמבר. משמעותו של המכתב: אולטימטום.\11 מיד לאחר הסירוב נתחיל לפעול הן על פי הקו שעליו אתה כותב, הן באמצעות תנועת הפטיציה (שלפי התרשמותו של גרוסמן ולפי התרשמותי יש לה סיכויים טובים). נבדוק גם את שאלת הקשר עם ה'מזרחי'\12 וכו' - אבל בזהירות. אי אפשר לסמוך על הפרונד\13 הזה.
3
אנחנו עמוסים בעבודת כתיבה על כן עזור לנו בעניין הבא: שלח לנו מִתווה של השינויים והתוספות לתזכיר על הפרלמנט, המתחייבים ממושב נובמבר בז'נווה;\14 שלח תכף ומיד, כי הייתי רוצה לקרוא אותה, שכן ייתכן שאסע בקרוב לדרום אפריקה.
4
לתנועת הפטיציה דרוש כסף רב, לכן הברקנו לדרום אפריקה ושאלנו אם כדאי שאסע עכשיו. אם התשובה תהיה חיובית, אסע ב7 או ב14 לחודש.
5
לאמריקה לא אסע עכשיו, גם אם הנסיעה לדרום אפריקה תבוטל. אבל על רעיון נסיעתך אדווח לוועד המרכזי. אני רואה בה טעם. כתוב, כמה רובלים היא תעלה?
6
שהייתך בז'נווה היא אחד החסדים המעטים שהקדוש ברוך הוא עשה עמנו. אני משער שבסוף שבוע זה נוכל לשלוח לך את רשימת השאלות שתצטרך לברר.
אני לוחץ את ידך בחזקה ודרישת שלום לבני ביתך.
שלך, ו' ז'
הערות:

1 המכתב לא נמצא.
2 בפני ועדת שאו.
3 ארתור רופין (איגרת אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 8.7.1914 , הערה 8). חבר ההנהלה הציונית ומנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית (1929-1931).
4 ציטוטים מעדותו של רופין, עליה הסתמכה ועדת שאו בדין וחשבון שלה, בקבעה כי בנסיבות הקיימות אין ארץ ישראל מסוגלת לקלוט עוד אוכלוסייה חקלאית
(Report of the Commission on the Palestine Disturbances of August 1929, London 1930, pp. 120-121).


5 המכתב לא נמצא.


6 שם המאמר לא נתחוור.

7 בעקבות מאורעות תרפ"ט והקמתה של ועדת שאו לבירור סיבותיהם, דרשו יאן כריסטיאן סמאטס (איגרת אל בלפור 20.4.1917 , הערה 2), ארתור ג'יימס בלפור (איגרת אל וייצמן ח' 21.5.1915 , הערה 6) ודוויד לויד ג'ורג' מממשלת בריטניה להקים ועדה מוסמכת, שתחקור כיצד מיושם המנדט הבריטי בארץ ישראל על כל היבטיו (מכתבם לעורך הטיימס, מ20 בדצמבר 1929).
8 ג'ון שאקבורו (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 20.4.1921 , הערה 8). מנהל מחלקת המזרח התיכון במשרדהמושבות (1931-1922). ב1931 מונה לתפקיד עוזר סגן המנהל הכללי של משרד המושבות.
9 הקמת מועצה מחוקקת בארץ ישראל. ראה איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
10 אליעזר קפלן - Kaplan
(מינסק 1891-גנואה 1952, נטמן בירושלים); מראשי תנועת העבודה בארץ
ישראל. עלה לארץ ישראל
ב1923. חבר מועצת עיריית תל אביב (1925-1933), חבר הוועד הלאומי (1925-1944) וחבר הנהלת הסוכנות היהודית (1933-1948) בה כיהן כגזבר. שר האוצר הראשון בממשלת ישראל (1948-1952). קפלן דגל במדיניות מתונה כלפי בריטניה.
11 איגרת אל וייצמן ח' 16.1.1930 .
12 לפעולה משותפת להקדמת כינוסו של הקונגרס הציוני ולהקמת ועד חירום לניהול מדיניות ההסתדרות הציונית.
13 Fronde - מפלגה מורדת; בשם זה כונתה בצרפת ההתקוממות בתחילת שלטונו של לואי ה14 (1648-1653), שמטרתה היתה
להגביל את סמכויות הכתר. מקור השם, שפירושו המילולי הוא קלע, באבני הקלע שהושלכו על ביתו של מאזארין, ראש המיניסטרים באותה עת.
14 של ועדת המנדטים המתמדת שליד חבר הלאומים. הוועדה יעצה לחבר הלאומים בעניין ניהולם של שטחי המנדטים. ב13 בנובמבר 1929 היא קיימה דיון כללי בשאלת ארץ ישראל, והחליטה לקיים מושב מיוחד בשאלה זו במארס 1930 (Judische Rundschau, 19.11.1929)