אל מאיר גרוסמן, ברלין
פאריס, 15 בינואר 1930 רוסית

מאיר איליץ' היקר,
תודה על המכתב מקובנה,\1 אני מרוצה מאוד מנימתו הנמרצת. גם אני מתרשם כמוך, אף על פי שטרם ראיתי את ממלכתנו האמתית: פולין והמדינות הבלטיות. נראה שגילינו מקור של נפט.
ועתה לעצם העניין: כנראה שלא תגיע ללונדון לפני 21 או 22 לחודש. וייצמן יעזוב ב23 לחודש, ועלינו להיוועץ לפני נסיעתו.\2
וזו התמונה המצטיירת בעיניי: למרות השקרים של ברודובסקי\3 ושל אחרים, האמת בכל זאת ידועה. אפילו הציונים הכלליים בפלו יֶשטי\4 יודעים שהצענו חזית מאוחדת,\5 אך הוועד הפועל הציוני סירב. הדבר חיזק מאוד את עמדתנו. מאיר אֶבנר\6 מצ'רנוביץ הוא אמנם אויבנו בלב ונפש, אבל אפילו הוא מודה שאנחנו צודקים - הן בדרישתנו לכנס קונגרס חדש הן בדרישתנו להקמת קואליציה לפני כינוסו. הוא הבטיח לפרסם את הדבר. ברור לי שהוא משקר, הוא לא יפרסם את הדבר, שכן תודעתו מורעלת.
מסקנה: לפני התחלת ההתקפה שלנו עלינו לחזור שוב על הצעתנו, להיתקל בסירוב ולהגיש אולטימטום.\7
בבוקארסט קראתי בהיינט דין וחשבון קצר על נאומך בוועידת הרביזיוניסטים בפולין ומצאתי בו את הנעימה שלנו: 'אנו רוצים חזית מאוחדת; אבל אם…'. בעקבות זאת ביססתי את נאומי על רעיון האולטימטום. חזרתי על הרעיון בקישיניוב ובצ'רנוביץ, והרגשתי שזה מוצא חן בעיני הקהל.
ליכטהיים\8 וקלינוב\9 תמימי דעים: קודם אולטימטום. את אנשי פאריס אראה מחר, אבל איני מפקפק בהם. גם באנשי לונדון איני מטיל ספק (אכתוב להם היום). והרי הצעתי:
1. אכתוב מכתב רשמי ומנומס לווייצמן. הדרישות:
א) קונגרס באביב (לא מיוחד, אלא קונגרס רגיל), בחירות בסוף מארס על בסיס
השקלים של הקונגרס ה16 \10 ונוסף על כך הפצת שקלים במשך שבועיים נוספים בתחילת מארס.
ב) ועד חירום מיד, עם אותן זכויות ובאותו הרכב שהצענו בספטמבר.
ג) אנו דורשים קודם כול את הסכמת ההנהלה הציונית לתמוך בדרישותינו, ואחרי כן יש לכנס מיד את הוועד הפועל הציוני. אי-הסכמתה תיחשב לכישלון המשא ומתן.
ד) תשובה - לפני עזיבתו של ח' י'.\11 העדר תשובה יתפרש ככישלון המשא ומתן.
ה) במקרה של כישלון - חופש ;.\12
2. את המכתב הזה תמסור לווייצמן משלחת מיוחדת - מחובר ושוורצמן.\13
3. מכתבי אל ו'\14 יהיה בידם ב17 לחודש בבוקר. עליהם למסור אותו בו ביום, וָל א, כל המהלך ישתבש - הוא ייסע ב23 לחודש, ויש לתת לו שהות של כמה ימים. לו ידעתי את מקום שהותך, ובמיוחד - לו היה לי היום כסף למברק ארוך מאוד, הייתי פונה אליך; אבל אני בטוח שאתה מסכים.
כתבתי לוועדת החקירה\15 (דרך לשכתנו בלונדון), שאעמוד לרשותם מ21 עד 24 לחודש (החקירה לא תהיה פומבית. עד 24 לחודש הם יחקרו כנראה את פקידי משרד המושבות. לפיכך, מסקנותיהם לא יתפרסמו לפני אמצע מארס). אני מתכונן לנסוע ללונדון ביום שני ב20 לחודש, אבל ייתכן שאקדים לנסוע. לכן אל תבוא לפאריס בגללי.
על התרשמויותינו נשוחח בעל פה. דבר אחד ברור: אנחנו עכשיו הכוח המוביל בציונות, ולמעשה גם בארץ ישראל, אבל שם הכול משותק בגלל קיומה של 'מאה שחורה' עשירה - 'השמאל'.\16 הם שונאים אותנו כמו קודם, ואינם מגלים שום רצון למודוס ויוונדי.\17 אבל אני בטוח שנשבור גם אותם.
תכניותיי: 1) חודש בלונדון. 2) בסוף פברואר ועידת מועצת המפלגה בדאנציג להפעלת הפטיציה, ואם אפשר - רצוי שבעת ובעונה אחת תתפרסם פנייה של הדומיניון השביעי,\18 או לפחות פנייה של ודג'ווד,\19 אל העם היהודי: 'תנו אמון באומה הבריטית וחתמו על הפטיציה'. 3) במארס נרכז את כל מאמצינו בפולין, בבסאראביה ובמדינות הבלטיות, בלי לשים לב בינתיים למדינות האחרות, וניצור באזור זה תסיסה עצומה למען הפטיציה. לאחר מכן נראה.
ענייניי האישיים תקינים לפי שעה. יש לי מספיק למחיה, ועד חודש מאי לא אהיה חייב לנסוע לירושלים אפילו באופן תאורטי.
לעיתון נייער וועג\20 הצלחה גדולה ברומניה (לא רק בבסאראביה).
אני מחבק בחזקה. דרישת שלום למשפחת ליכטהיים ולכולם.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 ראה איגרת אל גרוסמן 6.1.1930 , הערה 2.
2 בקשר להגשת מכתב האולטימטום (איגרת אל וייצמן ח' 16.1.1930 ).
3 הכוונה כנראה לג' ברודובסקי (Brodowski), מראשי הציונים באודסה בראשית המאה ה20 ומן המשתתפים בשבועון יברייסקאיה מיסל (איגרת אל קליינמן 4.10.1906 , הערה 2). לא נתחוור היכן התגורר ובמה עסק בתקופה הנידונה באיגרת זו.
4 Ploie?ti - עיר ברומניה. ז'בוטינסקי ביקר בה ב3 בינואר במסגרת מסע ההרצאות ברומניה.
5 ראה איגרת אל ההנהלה הציונית 3.9.1929 .
6 מאיר אבנר - Ebner (צ'רנוביץ 1872-תל אביב 1955); עורך דין, עיתונאי, מנהיג ציוני וממנהיגיה הבולטים של יהודי בוקובינה ורומניה. ציר בקונגרסים הציוניים, החל בקונגרס הראשון. כחבר
הפרלמנט והסנט מטעם המפלגה היהודית נאבק באומץ למען הזכויות הלאומיות של יהודי רומניה. עלה לארץ ישראל ב1940. נמנה עם תומכיו של חיים וייצמן.
7 איגרת אל וייצמן ח' 16.1.1930 .
8 ריכארד ליכטהיים (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 8.1.1921 , הערה 9). באותה עת היה סגן נשיא ברית הציונים הרביזיוניסטים ונציגה בוועד הפועל הציוני.
9 ישעיהו קלינוב (איגרת אל הופמן 14.12.1923 , הערה 2). היה חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר ונציגה בוועד הפועל הציוני. באוגוסט 1930 הוא פרש מהמפלגה הרביזיוניסטית וב1931 הצטרף למפלגת 'פועלי ציון'.
10 שוקלי השקלים לקונגרס ה16 (1929) יהיו בעלי זכות בחירה גם לקונגרס ה17, שמועד כינוסו יוקדם.
11 חיים יווזרוביץ' וייצמן.
12 ליזום פעילות מדינית עצמאית.
13 מיכאל שוורצמן (איגרת אל האנטקה 1.4.1921 , הערה 4). חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
14 וייצמן.
15 ועדת שאו.
16 ביחסו השלילי לברית הצה"ר, דומה 'השמאל' בארץ ישראל ל'מאה השחורה' ברוסיה (איגרת אל ז'ילקין 31.12.1906
, הערה 14).
17 רומית: modus vivendi. הסדר של פשרה.
18 איגרת אל יעקבי ש' 12.8.1928 , הערה 33.
19 ג'וזיאה קלמנט ודג'ווד (איגרת אל ודג'ווד 15.6.1921 , הערה 1). חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת הלייבור.
20 איגרת אל קלינוב י' 17.7.1926 , הערה 1.